טור דעה - שביל הבריחה או הזדמנות לצמיחה?

בתקופות אלו בהן השוק מתאפיין בתנודתיות גבוהה אנו עדים לכך שמשקיעים רבים מחליטים לפדות את הכספים או לחילופין מקטינים סיכון בשוק יורד (גם במחיר הפסד כבד כדי לא לספוג ירידות נוספות)  בדעה רווחת "אשב על הגדר עד יעבור זעם" ואז אחזור ב"עיתוי הנכון" כשהשוק יתאושש וייתן את אותותיו לעליות חזרה.

ניסיון העבר מלמד שמדובר בטעות נפוצה אשר משיגה לרוב תוצאה הפוכה. הניסיונות להיכנס בדיוק בזמן הנכון ולצאת רגע לפני משבר, נידונים במרבית המקרים לכישלון היות וכיוון השוק הרגעי אינו מספק כל יכולת ניבוי לגבי כיוונו בעתיד.

מהגרף מטה ניתן לראות את ההשפעה המהותית על התשואה הממוצעת בהיעדרות 20 הימים הטובים ביותר על פני 30 שנה (ע"פ ביצועי מדד s&p500) כמובן שהיעדרות מהימים הגרועים בשנה משפרת את הממוצע בהתאמה. עם זאת, כאמור לא ניתן לדעת מתי.

המשקיע מסב לעצמו נזק רב בניסיון לתזמן את השוק ולרוב משיג תשואה נמוכה יותר בהשוואה למדד הייחוס.

הסיבה העיקרית לכך שהתשואה השנתית של שוק המניות מושגת ברובה במספר ימי מסחר בודדים. בנוסף, לפסיכולוגיה השפעה מכרעת גם על התנהגותנו כמשקיעים - הדחף לבצע שינויים בחסכונות ובהשקעות הוא לעיתים חזק מדיי ואף בלתי נשלט. במשבר כאשר הירידות בשווקים חזקות מאד, קשה להתנתק מתחושת הבטן ולהישאר לכאורה אדישים לנוכח ההפסד הכספי שעלול להיווצר. הדבר נכון גם במצב שבו השווקים עולים הדחף לקנות ניירות ערך ולייצר רווח חזק לא פחות.

משקיעים שואפים לקבל חיזוק בהחלטות שהם מקבלים על סמך השוואה להחלטות של אחרים ונוטים לעשות מה שכולם עושים "אפקט העדר".

הנתונים מטה מלמדים שניסיון העבר מוכיח כי חוסך שהתאזר בסבלנות וכלכל את צעדיו בתבונה בתקופות של ירידות בשווקים הרוויח הרבה יותר מאשר חוסך אמוצינלי.

תקופת הניתוח כוללת תקופות במשברים כגון בועת הdot.com בשנת 2000, משבר כלכלי בארגנטינה בשנת 2002 ומשבר הסאב פריים בשנת 2008.

גם במשבר הקורונה בתקופה שבין ה-16/02-22/03/2020 החסכונות שלנו נפגעו בחודש וחצי בלבד בכ–16% בממוצע בקופות הכלליות (רמת סיכון בינונית) ומי שלא יצא ולא ניסה לתזמן את השוק, תיקן מהר מאד חזרה. 

מיום 23/03/2020 ועד סוף שנת 2020 השוק עלה בכ-25% בממוצע בקופות הכלליות. (מסלול מנייתי באותה תקופה עלה בכ-50% בממוצע).

ריכזתי בפניכם ארבעה כללים אשר יעזרו לכם לצלוח את הטלטלה הנוכחית בתבונה.

סכום כסף שמופנה להשקעות צריך להיות כזה שגם אם חלילה נפסיד את כולו, לא יקרה שינוי דרמטי בחיים השוטפים שלנו למעט כאב כספי. יישום עיקרון זה מביא לכך שלא נקלע ל"מלכודת נזילות".

בהמשך לעיקרון הראשון, בו הבנו שאת הכסף המושקע לא צריך למחיה השוטפת, ההשקעה הינה לטווח ארוך. ההנחה הגלומה בכך שהאנושות תמשיך להתקיים בעשרות השנים הקרובות וכל עוד היא תתקיים, הכלכלה תמשיך לצמוח והצמיחה הזו גם תחלחל לשוקי ההון.

כפי שציינתי במהלך הכתבה, בטווח הקצר אין יכולת ניבוי לגבי כיוון השוק. משקיע אשר מנסה לתזמן את השוק לרוב מסב לעצמו נזק כלכלי. 

כולנו מכירים את הביטוי לא לשים את כל הביצים בסל אחד. יש לפזר את ההשקעות במגוון מוצרי השקעה (השקעות בשוק ההון והשקעות אלטרנטיביות) ובפיזור סקטוריאלי וגיאוגרפי.

לסיכום, ניסיון לתזמן שוק הוכח כשגוי ברוב המוחלט של המקרים. מומלץ להיעזר באנשי מקצוע בעלי ניסיון וידע אשר יכולים לסייע לכם לקבל החלטות השקעה מושכלות בהתאם לצרכיכם האישיים, לנצל הזדמנויות אטרקטיביות בשווקים, לספק לכם מידע פיננסי אשר יסייע לכם למזער נזקים וליהנות לאורך זמן מתשואות המותאמות לצרכים האישיים ולרמות הסיכון שלכם.

אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות.