מגזין FUNDER פורום בכירי שוק ההון של פאנדר - ניצוצות של אופטימיות - ממה להיזהר ?

בתחילת חודש יולי (10.7.22) קיים מגזין FUNDER אירוע בלעדי במטרה להפגיש בין אנשי מפתח בשווקים הפיננסיים ולדון בנושאי שוק ההון הבוערים. הפורום המגוון והמנוסה מיקד את הדיונים בנושא מפתח מתהווה: כיצד משבר המניות לצד העלאת הריבית, האינפלציה והעלאת קרנן של אגרות החוב משפיעים על שווקי ההון ומשנים את אפיקי ההשקעה. עוד עלה לדיון נושא ייעוץ ההשקעות בעתות משבר – כיצד תפקידם של יועצי השקעות השתנה והתפתח כתוצאה מהמשברים הגלובליים שנחוו בשנתיים האחרונות, וכיצד הלקוחות עצמם מגיבים לנעשה בשווקים.

האירוע התקיים בקומה ה־63 במשרדי Labs עזריאלי שרונה. השולחן העגול בהובלת אודי אלוני, מנכ”ל FUNDER ומשה מימון, עורך אתר ומגזין FUNDER כלל נציגים מהבנקים המובילים ומבתי ההשקעות: רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי־טפחות; אריאל כהן, ראש אגף ייעוץ השקעות ופנסיה בבנק לאומי; ליאור כשריאן, מנכ”ל מגדל קרנות נאמנות; רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים; אייל גורן, משנה למנכ”ל פסגות בית השקעות, מנכ”ל פסגות קרנות נאמנות; אייל חיים, מנכ”ל איילון קרנות נאמנות; יוטב קוסטיקה, מנכ”ל משותף, מור קרנות נאמנות. חברי הפאנל נפגשו כדי לחלוק תובנות ונקודות מבט על התחזית הנוכחית והעתידית לשוקי ההון בנדל"ן.

במהלך האירוע, הדיון כיסה מגוון נושאים מרתקים וחשובים, לרבות השפעת המשברים הגלובליים שהעולם חווה בשנתיים האחרונות וכיצד הם השפיעו ושינו את הכלכלה והגלובליזציה, כמו גם את מתווה ההשקעות בשוק ההון ואת מתודולוגיות הייעוץ של יועצי ההשקעות. עוד נבחנו האתגרים המשמעותיים העומדים בפני חברות נסחרות וקרנות השקעות, המניעים העומדים בפני בנק ישראל בהחלטותיו לגבי הריבית, מהן המגמות הצפויות בשוק ההון במחצית הבאה של שנת 2022 ואילו פתרונות מציעים יועצי ההשקעות ללקוחות.

דיוני השולחן העגול הוכיחו מעבר לכל ספק, כי למשברים יש השפעה חזקה ומורגשת על שוק המניות ועל עולם ההשקעות בכללותו, אולם ההשפעה לא תמיד שלילית. משקיעים מגלמים תמונה בוגרת ומחושבת יותר לאחר המשבר, מצוידים בתובנות אופרטיביות יותר, ואלו המיועצים, זוכים גם לליווי והנחייה פרואקטיבית מצד יועצי ההשקעות.

למרות שברור שמשתתפים רבים בשולחן העגול מאמינים שהשקעות לא נזילות צריכות למלא תפקיד גדול יותר כיום כשהתנודתיות גבוהה וקיים מצב של חוסר וודאות, הם ברובם מסכימים בקונצנזוס כי אין סיבה לסגת לחלוטין מתמהיל מנייתי בתיק ההשקעות, והם מנמקים זאת בתובנות שהוכיחו את עצמן לאורך שנים.

אודי אלוני פתח את הדיון בדברי ברכה למשתתפים, והעלה את השאלה הראשונה למערכי הייעוץ, ״האם חוויתם או חווים תמורות ושינויים אצל המשקיעים במשבר הנוכחי, או שאולי המשבר הגיע אחרי רמה מסוימת של תנודות שחווינו בשנים האחרונות, ולכן הוא פחות מורגש בתנועה אצל הלקוחות?״

דיוני השולחן העגול הוכיחו מעבר לכל ספק, כי למשברים יש השפעה חזקה ומורגשת על שוק המניות ועל עולם ההשקעות בכללותו, אולם ההשפעה לא תמיד שלילית. משקיעים מגלמים תמונה בוגרת ומחושבת יותר לאחר המשבר, מצוידים בתובנות אופרטיביות יותר, ואלו המיועצים, זוכים גם לליווי והנחייה פרואקטיבית מצד יועצי ההשקעות.

רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים, השיבה כי ניתן לראות במשבר הזה הבדל משמעותי בהתנהגות של הלקוחות וגם של יועצי ההשקעות. "בסופו של דבר ראינו שהיקף הפדיונות לא היה משמעותי. אני לא מדברת על החודש האחרון אלא על התחלת המשבר", היא אומרת, "כולם הבינו שיש פה עוד איזה משבר ואנחנו רואים ירידות, אבל השוק מתקן מהר. אני חושבת שכולם מבינים היום שהמשבר הנוכחי הוא קצת יותר ארוך, עם פוטנציאל ממושך יותר מאשר משברים קודמים, בעיקר בגלל שהבנקים המרכזיים לא יכולים להיות בצד התומך של השווקים.

"בסך הכל, הלקוחות עדיין מגלים בגרות". מציינת אלגריסי, "לא אגיד שאין מידה של לחץ ומידה של האטה. בחודש מאי הורגשה תחושת אי נוחות מהשווקים, אבל בסך הכל, לקוחות שנמצאים בשוק מסתכלים קצת יותר קדימה ומבינים שלא נכון לעשות מהלכים קיצוניים בתיק ההשקעות."

רבקה אומרת שנדרש לטייב את התיק, כי הדברים משתנים מהר. "מה שהיה טוב במשבר הקורונה לדוגמה, עכשיו מוקצה, יש חברות שצברו מלאים והן יורדות חזק בביקושים. לזה צריך להוסיף את התנודות בסחורות וגורמים נוספים. אבל היו לקוחות שכן ניצלו הזדמנות וראו בירידות מצב של 'אפשר לקנות עכשיו'".

רבקה אלגריסי: “קונים עכשיו בעיקר אגרות חוב כי המשבר יצר מצב שיש תשואה, וזה חלון הזדמנות שלדעתי לא יישאר הרבה זמן, אם היית במצב של נזילות אז שווה להסיט את הנזילות הזו קצת לאג”חים או לפתרונות מובנים שמייצרים תשואה יפה וללכת על מח”מ של 5־6 שנים”.

רבקה אלגריסי: אצלנו כן, זה המסר.

משה שלום, אנליסט ב־FUNDER מעלה בפני רבקה שתי שאלות בנושא האג”ח: האם דיברת על האג”ח הקונצרני או הממשלתי? האם את מדברת על להחזיק את האג”ח לפדיון או בקרנות נאמנות? מה התשואה שאת חושבת שאם האג”חים יגיעו אליה נראה תזוזה משמעותית של כסף לשוק המניות?

רבקה אלגריסי: "בממשלתיות אנחנו מדברים אחזקה במח"מ של 5־6 שנים, לא בהכרח לפדיון. אפשר לבנות גם על תשואה שוטפת. יכולים להיווצר רווחי הון. באגרות החוב הקונצרניות, אנחנו הולכים על מח"מים יותר קצרים, זו תקופה כלכלית מאתגרת לחברות ולכן פה צריך באמת ללכת יותר ספציפי, על הדירוגים הטובים, אפשר לבנות תיקים של 3־3.5 אחוז במח"מ לא ארוך מדי.

"אם לפני המשבר, המנטרה היתה שלא שווה לקחת את הסיכון באג"ח כי התשואה היתה מאוד נמוכה והיית צריך לסכן את התיק וגם ללכת על מח"מים ארוכים. היום שווה לקחת את הסיכון באג"ח כי התשואה עלתה ולכן לא שווה להיות בנזילות אלא להיכנס למקום הזה".

אריאל כהן, ראש אגף ייעוץ השקעות ופנסיה בבנק לאומי מסכים עם רבקה. "זה בהחלט המסר שעובר, במיוחד בתנאים שנוצרים וגם משתנים כל שני וחמישי". הוא אומר, "אי הוודאות גבוהה מאוד בימים האלו ואנחנו תמיד חשבנו וחושבים שהדרך הנכונה לנהל תיק לאורך זמן היא לייצר תיק מאוזן.

"כבר בשנה שעברה התחלנו לדבר על אג"ח, שצריך להגדיל חשיפה. משקיעים מגיבים פחות באגרסיביות, בין היתר כיוון שמי שצפה במשבר 2020 ראה איך הוא מאבד את המומנטום במהלך השנה האחרונה ולא רוצה להיות שם שוב".

אריאל כהן עושה אבחנה בין לקוחות שמקבלים ייעוץ השקעות ובין משקיעים עצמאיים. "אנחנו רואים הבדל גדול מאוד בין לקוחות מיועצים ולקוחות לא מיועצים. ללקוחות המיועצים יש ליווי והכוונה איך נכון לפעול. זה סוג של פסיכולוג ויש לזה אפקט משמעותי לעומת לקוחות לא מיועצים, בתיק הלא מיועץ רואים הרבה יותר תנודתיות. לכן אנחנו משקיעים הרבה יותר משאבים וכלים כדי להנגיש את שירותי ייעוץ ההשקעות להרבה יותר לקוחות, בעיקר באמצעות כלים דיגיטליים. מבנה של מערך מרכזי הייעוץ יחד עם הכלים הדיגיטליים מאפשר לנו להגיע להרבה יותר לקוחות באמצעים מינימאליים. בשנה שעברה הודענו שאנחנו מפחיתים את סף הייעוץ מ־500 אלף שקל ל־100 אלף שקל, וזה בזכות הכלים הדיגיטליים שפיתחנו שמאפשרים לייעץ להרבה יותר לקוחות באותם משאבים, ללא פגיעה בשירות".

כהן מסביר כי מה שחשוב הוא הערך שיועץ השקעות מספק ללקוחות לאורך זמן. "הערך מתקבל בעת משבר, אבל גם בשגרה, בבניית התיק, בהתאמת תמהיל ההשקעות לרמות הסיכון. זו גם הסיבה לכך שהלקוחות המיועצים לא יוצאים מהשווקים. היועצים מייעצים להם על הסיכון עד לתרחישי קיצון, עד לרמה של כמה אחוזים הם עלולים להפסיד וכשמגיעים למשבר לאחר שהיה תיאום ציפיות, הלקוח מזדעזע פחות וזה מאוד עוזר בהתמודדות עם המשבר".

משה מימון, עורך FUNDER, מפנה שאלה למנהלי הקרנות: כיצד אתם מתמודדים עם הפדיונות של החודשים האחרונים?

אייל גורן, משנה למנכ”ל פסגות בית השקעות, מנכ”ל פסגות קרנות נאמנות, משיב שאם מנסים להשוות את מרץ 2020 לחצי השנה האחרונה, אין דמיון בין הדברים. "במרץ 2020, היה אירוע מהותי שהיווה עומס עצום על המערכת, גם במסחר, גם בפדיונות וגם במערכי הייעוץ הבנקאי שהוצפו בשיחות. עכשיו אנחנו באירוע מתמשך, אין ממש ימים 'היסטריים'. היו לדעתי רק 5־10 ימים השנה של פדיונות גבוהים מהממוצע."

לדבריו, מה שבולט השנה הוא לא צד הפדיונות אלא צד היצירות. "רואים פחות חשש ופחד לחזור לשוק. ההמלצה ששמענו כאן לדעתי מאוד נכונה, נוצרה הזדמנות בתיק האג"ח. זה צריך לחלחל גם למשקיעים שמסתכלים מה קרה מתחילת השנה לקרנות או לכל אפיק שבו השקיעו וחווה ירידות. זה לא אומר כלום לגבי מה שיהיה קדימה, ולהפך, כנראה שכל מי שיבחר היום לבנות תיק, ואפילו לא תיקים מאוד מסוכנים – תיק של 20-80 או 70-30, הסבירות שהוא לא יקבל בתוכו תיק עם תשואות גלומות של בין 3־5 אחוזים כתשואה שוטפת, נמוכה מאוד".

אייל גורן מוסיף כי “אפשר היום בקלות לייצר תיק אג”ח סולידי 3־4 אחוזים, דבר שלא היה פה 15 שנה. זה שינוי של חזרה לנורמאליות וזה מסר שצריך לחלחל למטה. חזרנו לעולם הנורמאלי. מהיום נוצרה הזדמנות בעיקר בחלק הסולידי של תיק האג”ח, ואנחנו נראה את קצב היצירות הולך ועולה”.

ליאור כשריאן, מנכ”ל מגדל קרנות נאמנות ציין שמערכי הייעוץ, והיועצים חוו משברים קיצוניים ומהלכי ירידות בשנים האחרונות, ב־2018 וב־2020, בעמדם מול הלקוחות. "אנחנו מצד מנהלי הנכסים גם התבגרנו" הוא אומר, "המערך של ניהול סיכונים בקרנות כיום הוא שונה בצורה דרמטית לעומת עשור אחורה. כל מנהל קרן ומנהל נכסים בנה מתודולוגיה של ניהול סיכונים בקרנות, כך שהגענו למשבר הנוכחי עם ניירות מאוד סחירים. גם אם היה מצב של פדיונות גדולים".

יוטב קוסטיקה, מנכ”ל משותף, מור קרנות נאמנות, מעלה שני אלמנטים משמעותיים שמאפיינים את המשבר הנוכחי: "אחד זה נושא הקרנות הדומות. אין כפל קרנות בקטגוריה – לא היה גיוון בקרנות, לכל מנהל קרן גם באג"ח יש שתי קרנות ולתוכן הוא יוצק את החוכמה שלו. זה לא כמו שאנחנו מכירים מתקופות קודמות כשלמנהלים היה 5־6 קרנות. הנקודה השנייה היא הדירוגים לטווח ארוך. זה מה שמייצב את כל הספינה".

למרות שברור שמשתתפים רבים בשולחן העגול מאמינים שהשקעות לא נזילות צריכות למלא תפקיד גדול יותר כיום כשהתנודתיות גבוהה וקיים מצב של חוסר וודאות, הם ברובם מסכימים בקונצנזוס כי אין סיבה לסגת לחלוטין מתמהיל מנייתי בתיק ההשקעות, והם מנמקים זאת בתובנות מושכלות שהוכיחו את עצמן לאורך שנים.

לדברי ליאור כשריאן, האירוע הזה הוא סערה מושלמת (A Perfect Storm), גם עליית תשואות, כולל באג”ח הממשלתי, הכל מהכל, אין ממש לאן לברוח”.

“מערכות דירוג היום בניגוד לעבר, מספקות המון ציון וערך. לא צריך להיות קיצוני כי יש מה להפסיד בקיצוניות, ויש משמעות לסטיות תקן, יש משמעות לציוני שארפ, יש משמעות לטווח הארוך ול’איך עברת את המשבר הזה’. אני חושב שרוב הגדולים בטח מבינים את זה וגם מתנהלים ככה”.

רבקה אלגריסי משיבה שזה משפיע על היועצים. "העובדה שיש פחות קרנות בכל קטגוריה זה מבורך. כדי שלא יהיו כל מיני משחקים לא תקינים כמו שהיו בעבר. כל מנהל צריך להתרכז בקרן או שתיים ולעשות את הטוב ביותר שהוא יכול בקטגוריה שהוא בחר. בסופו של דבר, הארכת מח"מ הדירוג יוצרת פחות תנודתיות כך שדירוג הקרן יותר יציב ולא משתנה כל הזמן. זה משפר את התוחלת של ההשקעה".

אייל גורן: "אנחנו ביצענו בדיקה, וראינו שבעשור שבין 2008־2018, מח"מ של קרן (כלומר משך זמן האחזקה הממוצע של קרן בתיק של לקוח) היה פחות משנה, זה עלה לאזור שנה וחודשיים, או קצת יותר, ואם מוציאים את מרץ 2020 שמאוד קיצר את זה, אז כבר ראינו את המח"מים הולכים לאזור השנתיים, והיום מח"מ מגרד את ה־3 שנים מלמעלה.

"בהשקעות בסופו של דבר, זה לא לתפוס את המנייה הנכונה, את האג"ח הנכון או את האפיק הנכון, בסוף מי שמתמיד, מנצח. מערך הייעוץ נותן את היכולות, כשהיועץ יושב בצד השני של הלקוח ועוזר לו במשימה הכי חשובה בהשקעות וזה פשוט להתמיד. להישאר ברמות הסיכון שלו ולא לצאת להרפתקאות".

אייל גורן ממשיך ואומר, “הניסיון לבחון דירוגים על בסיס ביצועי השקעות בעבר, היא שיטה שצריכה להשתנות. היום קרנות נאמנות הם המוצר הכי תחרותי ושקוף לציבור, אין שום בעיה להיכנס לאתרים ולהבין תוך דקה מי הקרן, מה התחום שלה, מה מידת הסיכון שלה, איך חושב מנהל ההשקעות באסטרטגיה שלו - האם הוא מאמין בצמודים, בשקלים, ולעבוד על ההרכבים ועל החשיפות. לפעמים לקנות את הקרן שהגיעה אחרונה בשנה החולפת, זה לא דבר רע בכלל”.

אייל חיים, מנכ”ל איילון קרנות נאמנות מצטרף לדיון ואומר כי "יש מצבים בהם אתה רואה תיק של לקוח שהחזיק את כל הקרנות הנכונות בעיתוי הלא נכון. אנחנו גוף הוסטינג ענק, אז אני רואה כל יום את כל התמונה, את כל תעשיית הקרנות, הדירוגים הגבוהים והנמוכים. יש לנו 100 קרנות בהוסטינג, ואני מתחבר למה שנאמר. יש גופי הוסטינג עם קרנות טובות שיש להן דירוגים, אבל אין להן גיוסים גבוהים ביחס לתוצאות. אלו קרנות שהיו צריכות לעוף לשמיים בתקופה נורמלית והיום הן מגייסות מיליונים בודדים”.

אייל חיים: “אני לא חושב שהיתה תקופה כמו בשנים האחרונות שבה גוף הוסטינג יכול לגייס כמו עכשיו. פעם היתה איזו תקרת זכוכית, אבל היום גוף הוסטינג שיעשה עבודה טובה לאורך שנים יכול לגייס מיליארדים”.

רבקה אלגריסי: "הסיבה שהשוק נפתח להם היא שכאשר גוף גדול לא יכול לנהל יותר מדי קרנות באותה קטגוריה, אז ההוסטינג רואה מאבק שווה. כשלגוף היו הרבה קרנות בקטגוריה, הסיכוי של ההוסטינג לבלוט היה נמוך. היום יש להוסטינג סיכוי טוב מאוד, כי בעצם הקרב הוא שווה".

ליאור כשריאן: "יש דרך אמפירית לראות אחורה, מהיכן נבעה התשואה של הקרן. זה היה יכול למנוע עוגמת נפש מלקוחות. לפעמים כמה שיש נתונים ודירוג, אם לא יראו מה הייתה האלוקציה של הקרן בנקודה מסוימת, זה לא מייצג כלום קדימה ולא את רמת הסיכון של הלקוח".

יוטב קוסטיקה: "להבדיל ממשברים קודמים שבהם ראינו מכירות חיסול, מכירות תיקים, פה ראינו רצון של לקוחות ושל יועצים למצוא את הדבר הבא. ראינו את זה דה פקטו, בגיוסים בקרנות ספציפיות. קרנות אג"ח שאחרי הבום הגדול התחילו לגייס כסף, הבינו שיש פה אירוע שלא היה הרבה מאוד שנים. היכולת היום לבנות תיק 3־4 אחוז סולידי ואפילו תיקים של 5 אחוז לאורך הרבה שנים.

"אני ראיתי בגרות של היועצים ורצון להבין שבכל משבר יש גם הזדמנויות. זו לא חוכמה להיות ראשון בשנה אחת, החוכמה היא במשברים הללו, במקומות שהכל חוטף. לגבי הוסטינג, אם אתה מנהל את ההשקעות שלך נכון בסוף תנצח. גם מור התחילה כהוסטינג והיום הם במקום אחר".

רבקה אלגריסי: "תמיד יהיו קרנות שמגייסות הרבה ויכולות גם לפדות הרבה אח"כ. זה לא משהו שהוא בהכרח שלילי. ברור שלקוח רוצה להיכנס נמוך ולצאת גבוה אבל אפשר לזהות מנהל שעושה ביצועים טובים לאורך זמן וזה שהקרן מגייסת זה אומר שהיא עובדת נכון. אתם מצפים שלמערכת יהיה כדור בדולח, אבל אם הקרן מצוינת זה לא אומר שהיא תמשיך להיות מצוינת אחר כך. עכשיו היא טובה, זה חשוב".

אייל גורן: “הבעיה העקבית היא בעיית הריכוזיות. בכל קטגוריה יש בסוף קרן אחת או שתיים שלוקחות את הקטגוריה, שבהסתברות אין להן סיכוי לעשות יותר. אחד המנגנונים הנכונים שמערכי ייעוץ צריכים לעשות בבקרה, זה לוודא פיזור בין מוצרים על אותו סוג השקעה.”

רבקה אלגריסי: “צריך לזכור שבייעוץ השקעות בניגוד לניהול תיקי לקוחות, מי שמקבל את ההחלטה הוא הלקוח. גם אם היועץ ייעץ לו לא למכור, לפעמים הלקוח נבהל ומוכר. חלק מהפדיונות לא קשורים ליועץ אלא ללקוחות עצמם”.

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות, מסביר על הברבורים השחורים במשבר. "בשנת 2020 חווינו ברבור שחור שקראו לו קורונה ובשנת 2022 יש ברבור שחור חדש שקוראים לו 'פוטין ומלחמת אוקראינה'. ברבור שחור זה כמו לזרוק אבן לאגם ולראות איך המים מגיבים.

"ב־2020 המים הגיבו בצורה מאוד ברורה לכולם: הריביות הלכו לכיוון האפס. ב־2022 היה עוד ברבור שחור, זרקו עוד אבן לנהר, אבל המים נעו בכיוון הפוך. בשני המקרים היה ברור שזה הולך לכיוון האטה. אבל ב־2020 היתה הורדת ריבית לכיוון האפס, והשנה יש העלאת ריבית ותחרות בין בנקים מי מעלה יותר. שני הברבורים הללו נעו לכיוונים שונים ולכן הבלגאן בשווקים. אבל כללי המשחק עובדים. צריך לשלב גם סולידי בגלל המצב, וגם לנצל הזדמנויות בגלל המחירים שירדו. נוצרים הבדלים בין מניות ובין ענפים ויש עכשיו על מה להמליץ".

רונן מנחם: “לנגיד יש יעד מדיניות דואלי. הוא צריך לשמור גם על יציבות פיננסית וגם על האינפלציה ועל יציבות תעסוקתית, ועליו לייצר מדיניות שתפעל לשני הכיוונים הללו. הנגידים היום צריכים לקנות זמן. יש להם בעיה אד־הוק של אינפלציה, ויש להם בעיה עתידית של האטה כלכלית. מה שהנגידים עושים היא בעצם הקדמה של המדיניות. אתה מעלה את הריבית עכשיו אפילו בשלושת רבעי אחוזים כדי לאותת לשווקים: ‘אני הבנק המרכזי ואני יודע איך להעלות ריבית, לא שכחתי את זה’. אבל הנגיד נוקט מדיניות תלוית נתונים, כל הזמן בודק את הנתונים והצמיחה. ברגע שהוא יוכל להצדיק הפוגות של הריבית הוא יעשה את זה”.

אריאל כהן, בנק לאומי: ״בשנה שעברה הודענו שאנחנו מפחיתים את סף הייעוץ מ־500 אלף שקלים ל־100 אלף שקלים, וזה בייחוד בזכות הכלים הדיגיטליים שפיתחנו שמאפשרים ליועץ לייעץ להרבה יותר לקוחות באותם משאבים, ללא פגיעה בשירות”

רבקה אלגריסי: "לא צריך להתבלבל. היעד העיקרי של בנקים מרכזים הוא הטיפול באינפלציה. הסיבה שיצרו לעצמם יעדים שונים של עידוד הצמיחה, בחלק מהזמן דיברו גם על שוויון חברתי, פשוט כי לא הייתה אינפלציה. לא היה צורך לייצב את המחירים. השווקים לבד, עם הטכנולוגיה שנכנסה לעשרות תחומים הורידו את האינפלציה והם יעשו את זה גם בהמשך. היום אין סיבה שלא ימשיכו להעלות את הריבית, יש שוק תעסוקה חזק מאוד. אין לבנק ישראל שום חשש מפרמטרים של צמיחה ושוק עבודה. אני לא בטוחה שהיינו ממשיכים לראות את הצמיחה עולה כל כך, גם בלי העלאות הריבית. היתה עלייה חדה ותהיה איזושהי התמתנות אחרי שהסתיימו כל מגבלות הקורונה, ולאט לאט השגרה תחזור.

"אני מאוד מאמינה בבנקים המרכזים. אם אני מנסה היום להיערך לשווקים ולבנות תחזית אני בראש ובראשונה מסתכלת מה הבנקים המרכזיים עושים וכמה הם נחושים. אין לי ספק שהם יצליחו למתן את האינפלציה בצורה משמעותית"

"יש שני דברים שחשוב לזכור בנוסף. אחד, הודפסה פה כמות כסף שאף פעם לא הייתה בהיסטוריה האנושית. זה שבנק מרכזי טעה ביכולת שלו לחזות את האינפלציה זה לגיטימי כי באמת מדובר בתקופה שהיא סופר בעייתית מבחינתו. עולה שאלה האם כל האינפלציה זה מחירי האנרגיה וזה יירגע. הדבר הנוסף שעדיין לא קרה, ולכן זה מקשה עוד יותר לייעץ ללקוחות, אף פעם לא היינו בסיטואציה שבה בנק גם מעלה ריבית וגם מוכר נכסים. תמיד זה היה או שמעלה ריבית או מוריד ריבית וקונה נכסים."

אייל חיים, איילון: קרו פה שלושה תהליכים. אחד, תהליכים של דה־גלובליזציה. המלחמה של רוסיה־אוקראינה רק דרבנה את זה. זה ווקטור שנשאר פה ולא יורד. הווקטור השני, הוא התחממות גלובלית. זה הולך ותופס תאוצה והוא מצריך משאבי תשתית אדירים בכל מדינה, וגם פה המלחמה דרבנה את זה. הווקטור השלישי, השינויים שהגיעו בעקבות הקורונה. היא עשתה משהו לשוק העבודה. היא יצרה מונחים כמו YOLO

((You Only Live Ones ו־FOMO (Fear Of Missing Out). הדור הצעיר פחות רוצים לעבוד, רוצים לחיות, והעבודה היא כבר לא הדבר הכי חשוב. זה משהו שהשתנה וישפיע על השכר ולכן האינפלציה תישאר, השאלה איפה הריבית תעצור”.

אריאל כהן: “אני חושב שהאינפלציה תתייצב. ייעשו מאמצים דרך הריבית לעמוד באזורי היעד של בנק ישראל.”

ליאור כשריאן: “אנחנו מעריכים שעוד נראה מדדים גבוהים בארץ בחודשים הקרובים, אם נגיע ל־4% שנתי, המהלכים האגרסיביים שעושים פה ישפיעו."

רונן מנחם, מזרחי טפחות: ״אין ספק שמי שבעיקר נפגע מהצפי להעלאת הריבית, אלה הן חברות הצמיחה. כך שאם נראה בקרוב מצב שבו האינפלציה נבלמת, והפוגה בהעלאות הריבית, יכול להיות שאלה יהיו החברות שיקדימו לתקן.

אייל גורן: "העולם באופן כללי הוא לא בשיווי משקל אף פעם, אבל הוא מנסה להתכנס אליו. גם בסיפור האינפלציה, אחת הטעויות של כולם זה להסתכל מה קורה היום ולהשליך על העתיד. היה פה עשור בלי אינפלציה. מה שצריך להבין באינפלציה, זה שהיא לא קשורה לרמת המחיר אלא לשינוי. הסיבה שיש פה אינפלציה גבוהה היא שלפני כמה שנים הנפט היה במחיר אפס. היו בעיות בשרשרת האספקה. אלה דברים שייפתרו, ונחזור לשיווי משקל.

“אני לא יודע אם רמת האינפלציה תעלה כלפי מעלה, אי אפשר להניח לפי השנה על שנה הבאה. אני חושב שעדיין לא הגענו לשיא האינפלציה בישראל. בארה”ב הם סביב השיא.”

ליאור כשריאן: “אם השוק יראה שיש נכונות להילחם באינפלציה, נרה תגובה חיובית בשווקים.”

אייל חיים: “השכר הריאלי בישראל עדין לא עלה משמעותית. יתכן ואנחנו מתקדמים לקראת מצב שהוא ישתולל לאור העודף התקציבי, 33 מיליארד ש”ח לעומת צפי לגירעון, ויחד עם הבחירות, יש אפשרות שנתחיל לראות לחצים להעלאות שכר.”

רונן מנחם: “האינפלציה בישראל לא חורגת מהיעד שלה, תלוי גם איך מודדים אותה. בנק ישראל מעלה ריבית, ומצטרף למגמה העולמית. הנקודה שלו מצוינת כי הוא רוצה לנרמל את הריבית. אבל הוא עובד עם מצב נוח של צמיחה במשק לעומת שנה שעברה, ואינפלציה שבמונחים מסוימים לא חורגת מהיעד.”

יוטב קוסטיקה: "לישראל היה עשור אבוד של ביצועים ביחס לעולם, ובשנה וחצי האחרונות ראינו לא מעט סקטורים שנהנו מה־Re-opening, סקטורים כמו נדל”ן, בנקים וכד’ הגיבו מצוין לפתיחת הכלכלה.

צריך לזכור שמדדי המניות המקומיים, ירדו הרבה פחות מאשר בארה”ב ובאירופה בחודשים האחרונים. ההרכב של המדדים בישראל הרבה יותר מתאים לעולם של אינפלציה והעלאות ריבית – אם זה בנקים, חברות ביטוח, חברות אנרגיה שקיבלו לגיטימציה ברורה לעומת לפני שנתיים-שלוש.

רבקה אלגריסי, בנק הפועלים: ״קונים עכשיו בעיקר אגרות חוב כי המשבר יצר מצב שיש תשואה, וזה חלון הזדמנות שלדעתי לא יישאר הרבה זמן, ואם היית במצב של נזילות אז שווה להסיט את הנזילות הזו קצת לאג”חים או לפתרונות מובנים שמייצרים תשואה יפה וללכת על מח”מ של 5-6 שנים”.

קשה לומר שבמניות המקומיות יש כסף על הרצפה. הנדל”ן החיל את כל ההצמדות על השוכרים ובהקשר הזה יש גם נפגעים – חברות שסופגות את העלייה בשכירות. מצד שני, מיחזור הלוואות, שפעם היווה מנוע צמיחה, היום נעלם.

הסקטורים המעניינים בארץ הם הבנקים, שיתכן ויושפעו מהתקררות של חברות הטכנולוגיה, אבל בסך הכל זה סקטור חזק. נדל”ן מניב שזה משרדים, שגם הוא מושפע מחברות הטכנולוגיה, אבל בסך הכל זה סקטור חזק. בשוק המקומי אני מרגיש בנוח. גם בארה”ב מתחילות להיווצר הזדמנויות. תהיה פה הטמעה כואבת לחברות שיצטרכו לעשות שינוי: לא להתרחב ולצמוח, אלא לייצר כסף”.

אייל גורן: “יש לי תחזית קצת שונה למניות הבנקים. מה שעזר לשוק הישראלי זה המבנה הסקטוריאלי שלו ביחס לעולם. במקום שבו אנו נמצאים היום יכול מאוד להיות שדווקא הסקטורים האלו יותר בעייתיים אם הולכים להאטה ולמיתון.

“מי שנחשף למניות בשוק הישראלי, מקבל תמהיל של נדל”ן לסוגיו, אנרגיה מסורתית, ובנקים. בסקטורים האלו, האפסייד מוגבל. עולם של עליית ריבית ושינוי עלויות המימון כבר מייצרת את החשש מה־IDB הבאה. לא יודע מי תהיה אבל זה יצוץ אי שם בשנת 2023־2024. העלאות הריבית ישנו את שיעורי ההיוון של הנכסים. אם מישהו ייפול, כל הסקטור יקבל התייחסות שלילית. בטוח שיהיו חברות נדל”ן שיסיימו את המחזור הזה יותר רזות."

אייל חיים: “מבחינת מניות הבנקים, הנתונים מראים שכל אחוז בהעלאת ריבית זה עוד 5.5 מיליארד שקל הכנסות מימון לבנקים, כך שהבנקים בסך הכל נהנים מכך. הנושא השני הוא אינפלציה. יש לבנקים עודף נכסים צמוד על התחייבויות, כל הנושא האינפלציוני משרת אותם ותורם להכנסות. לגבי תמחור, אני מסכים שזה לא כסף על הרצפה, מצד שני אם לוקחים רווח מייצג ועושים עליו מכפיל, ניתן לראות שרוב הבנקים בתמחור חסר. אני חושב שבנק צריך להיות רכיב משמעותי בתיק ההשקעות. יש גם עננה באשראי החוץ בנקאי שכמובן תשרת את הבנקים.”

רונן מנחם: “לגבי הבנקים, גם בארץ וגם בעולם, תרחיש של עליית הריבית, יחד עם האפשרות לנחיתה רכה, מועיל להם. תזכרו שרק לאחרונה הבנקים עברו בהצלחה את מבחני הלחץ של הפד, וחלק על סמך זה עברו לחלוקת דיבידנדים, כך שיכול להיות שיש כאן הזדמנות. גם בארץ דובר קודם על מרווחי ריבית יחד עם הנאה מצמיחה יחסית סבירה שיש במשק”.

אייל גורן, פסגות בית השקעות: ״אפשר היום בקלות לייצר תיק אג"ח סולידי 3-4 אחוזים, דבר שלא היה פה 15 שנה. זה שינוי של חזרה לנורמאליות וזה מסר שצריך לחלחל למטה. חזרנו לעולם הנורמאלי. מהיום נוצרה הזדמנות בעיקר בחלק הסולידי של תיק האג"ח, ואנחנו נראה את קצב היצירות הולך ועולה״.

איל חיים: "אני חושב שאנחנו רחוקים משם. יש פה שני ווקטורים משמעותיים: האחד, שווי הנכסים, כיוון שהוא עלה כל כך הרבה שנים, אז שווי הביטחונות של הלקוחות גבוה; השני, עם כל הריצה למשכנתאות, עדיין הבנקים בארץ יחסית שמרניים מבחינת כושר ההחזר של הלקוח. מישהו זוכר פעם שבנק לקח דירה ללקוח?”.

אייל גורן: “לגבי האנרגיה, היתה פה ריצה לאנרגיה מסורתית בזכות הנפט. צריך לזכור שנפט גבוה מייצר נפט נמוך, כי הביקושים יורדים דרמטית. לגבי הבנקים, בישראל זו תמונה קצת אחרת. מדברים על עליית ריבית שזה טוב לבנקים אבל בסופו של דבר תעשו גרף היסטורי של גרף מכפיל הון ותגלו שלא היה כדאי לקנות. יש הזדמנויות בחברות טכנולוגיה ישראליות, בחברות צריכה וגם באנרגיה. המודל של ניהול סיכונים צריך ללכת לחברות הנקיות והיציבות יותר”.

יוטב קוסטיקה: "סקטור האנרגיה הוא סקטור במשקל נמוך בתיק המקומי. צריך לבנות תיק מאוזן בתקופה הזו. הרבה דברים משתנים. אנרגיה 'ישנה' זה יותר עניין טקטי בתיק, ואני מאמין שנגיע לשיווקי משקל. התפוקות יגדלו, יפותחו עוד מאגרים ונחזור לשיווי משקל".

רונן מנחם: “לגבי מחירי הנפט, במקרה הסתכלתי בסוף השבוע על ניתוח של שני בנקים קטנים בארה”ב. סיטי – הוא מהמר על כך שהנפט יכול לרדת עד $45 ב־2023, ומצד שני, ג’יי פי מורגן מדברים על מחירים שהם לא מהעולם הזה. אלו שני בנקי השקעות שיש להם את אותם כלכלנים וכל אחד חושב אחרת”.

יוטב קוסטיקה: "יש הבדל בין חברות שלדעתנו חובה שיהיו בתיק. עולם הסייבר זה מקום שימשיך לקבל עוד ועוד תקציבים בעתיד. יש שאלה האם הסקטור הזה יצליח להיסחר במכפיל של 30 על ההכנסות. הרבה מזה זה משחק של ריבית. אבל יש הזדמנויות בחברות איכותיות שהן Must have”.

רונן מנחם: “אין ספק שמי שבעיקר נפגע מהצפי להעלאת הריבית, אלה הן חברות הצמיחה. כך שאם נראה בקרוב מצב שבו האינפלציה נבלמת, והפוגה בהעלאות הריבית, יכול להיות שאלה יהיו החברות שיקדימו לתקן.

“תחום השירותים והתשתיות בעולם מעניין. יש מחסור אדיר בתשתיות בארץ ובעולם. בארצות הברית התשתיות במצב נורא. במצב של מחסור אדיר בתשתיות בכל העולם, וכשאין גירעון ומחפשים פתרונות תעסוקתיים, עולם התשתיות רלבנטי.

"התעשייה הביטחונית מעניינת. באירופה מכים על חטא על זה שהם היו שבויים תחת הקונספציה של רוסיה מודרנית. הם בהלם מוחלט מהמלחמה. רוסיה נהנית מהרוח הגבית של הנפט, ומהווה איום בטחוני, לכן אירופה צריכה להגדיל אסטרטגית את היכולות הביטחוניות שלה.

"תעשיה נוספת רלבנטית ומעניינת היא תעשיית הביג דאטה, זה משהו שאסטרטגית תמיד צריך להימצא בו.”

ליאור כשריאן: “עולם פוסט הקורונה רק התחיל. נושא התיירות כנראה ייהנה מזה. חברות תעופה. אלו צווארי בקבוק שייפתחו כנראה. זה מקום מעניין להיות בו.

אם מדברים על טכנולוגיה, צריך להיות זהירים במקומות שהיה סביבם הייפ בקורונה, מוצרים אלקטרוניים וחברות ביגוד. מאידך, לא מעט חברות טכנולוגיה קטנות, נזרקו יחד עם כולם, למרות שיש להם נתונים מספריים טובים. צריך לבחון את החברות האלה לעומק, לבחור בפינצטה את החברות האלה, ולשבץ אותן בתוך התיקים.”

רבקה אלגריסי: “הייתי מוסיפה את סקטור ה־IT המקומי. יש פרויקט גדול של ממשלת ישראל למעבר משרדי הממשלה לענן, יש חברות מקומיות בולטות שיכולות ליהנות מאוד מהפרויקטים האלו. תחום התיירות והתעופה לדעתי ייהנה מביקושים גבוהים מאוד לאורך השנתיים־שלוש הבאות”.

יוטב קוסטיקה: "הראייה שלי על סין זה שיש בה שני אלמנטים חשובים. אחד, זה בכלכלה הריאלית כי סין פעילה מאוד וזה משפיע על מחירי הסחורות, גם על מחירי השילוח ועל הרבה דברים שבסופו של דבר מחלחלים למקומות שאנחנו חושבים שהם כן מעניינים להשקעה.

"מבחינת השקעה בחברות סיניות, אז אפשר להכין מודל על חברה, להכיר אותה, לדבר עם ה־IR שלה, היא תיראה לי סופר זולה לעומת אמזון והכל נחמד, אבל פתאום המנהל שלה נעלם לשלושה חודשים, ולכל זה אין שום משמעות.

“סין היא בהחלט גורם כלכלי מאוד חשוב ואני אקח את מה שקורה שם כמשליך על סחורות ועל דברים אחרים, או חברות שיותר חשופות לכלכלה הסינית, אבל כהשקעה אין לנו ערך מוסף בלהשקיע בחברה שאנחנו לא יודעים מחר מה יקרה עם הממשלה שתחליט החלטות."

אייל גורן: “אפשר לנתח את המניות אבל בסוף בכלכלה שהיא לא דמוקרטית ויש בהנהגה אינטרסים שאין לנו יכולת להבין ולנתח. הם מתוחכמים בראייה האסטרטגית שלהם קדימה, ובשנים האחרונות משקיעים שהשקיעו בסין, זה לא שינה להם מהותית את תיק ההשקעות”.

אייל חיים, איילון בית השקעות: ״השכר הריאלי בישראל עדין לא עלה משמעותית. יתכן ואנחנו מתקדמים לקראת מצב שהוא ישתולל בגלל שיש עודף תקציבי, 33 מיליארד ש”ח לעומת צפי לגירעון, ויחד עם הבחירות, יש אפשרות שנתחיל לראות לחצים להעלאות שכר.״

ליאור כשריאן: “סין עולה והיא מגיעה משנה קטסטרופליות זו המדינה היחידה בעולם שביצעה הרחבות מוניטריות ולא צמצום מוניטרי, אז אפשר לשחק על תמות ללכת עם או נגד הפד אבל ברמה טקטית של מאקרו ויז’ן מאשר ניתוח חברות ברמה פרטנית. אבל שוק כשוק, בדגש על חברות הטכנולוגיה שם מאוד מעניין. אם שם מחליטים שרוצים צמיחה אז זה מה שיקרה”.

רבקה אלגריסי: "צריך להבין את המנטליות סינית. אם לוקחים כדוגמא את חברות החינוך, הסיפור שם היה ניסיון לייצר חינוך שוויוני. יש מנטליות שצריך להבין אותה."

רונן מנחם: “לגבי סין, אני חושב שכדאי להתמקד בחברות שמייצאות בשוק הסיני. יש אפשרות שביידן ושי יגיעו למסקנות בנושא יחסי הסחר בין המדינות, בניגוד למדיניות של טראמפ. אם זה יקרה יכול להיות שתהיה פה סוג של הזדמנות.”

אייל גורן: "יש הבדל בין איך אנחנו כמנהלי השקעות מנתחים סיכון ובין איך שיועץ השקעות מנתח סיכון. סיכון אצל יועץ השקעות ובצדק, זה איך הלקוח שלו יגיב. לא אם יעשה פחות אחוז או יותר אחוז.

אצלנו זה הרבה פעמים נמדד על פי התשואה. אם נסתכל על לקוחות מיועצים בבנקים, רובם המוחלט כשיעצו להם להשקיע בסין, לא יצאו עם לקוחות מרוצים”.

רבקה אלגריסי: "קח לדוגמא חברה בשם סריס, שמייצרת מנשאים לאופניים ומכשירי אימון חכמים. בגלל חשש מבעיות בשרשרת האספקה הם קנו כמות עצומה של שבבים. זה אחד הדברים שצריך לשים אליהם לב בתקופה הזו.

"צריך לבחון איך חברות התנהלו בקורונה. איך התמודדו עם ירידה בביקושים, שינויי כח אדם. יש כאן אירועים שהצריכו יכולות ניהול ברמה מאוד גבוהה וחברות שצלחו את זה טוב, ייהנו".

אריאל כהן: “עד היום, לפחות בארץ, ראינו ששוק ההון די מנותק ממה שקורה בפוליטיקה. השאלה אם זה יחזיק לאורך זמן כי אנחנו יודעים שיש בעיות גדולות מאוד במדינה שצריך לטפל בהן. כמעט אין תחום שלא צריך לעבור איזו רפורמה, כשאחד התחומים הגדולים זו התחבורה שהשפעה שלה על הכלכלה מאוד עמוקה.

כשמדברים על סקטורים שמומלץ להימנע מהם, אז להימנע מחברות שמאוד תלויות בתקציבים של המדינה, שעלולות להיות בבעיה כל עוד אין תקציב ואין ממשלה מתפקדת”.

יוטב קוסטיקה: "יוקר המחייה, תחבורה ומגורים. נושא יוקר המחייה בהחלט מוזנח ויש גופים שממש מונעים טיפול בהם. מגורים הנושא של שכר דירה ומחירי הדיור. רוב התכניות מטפלות בצד הביקוש אבל מעוררות את צד הביקוש כמו מחיר למשתכן שהכניסו לשוק זוגות שלא תכננו לפני כן לקנות דירה ועכשיו מנסות את מזלן."

רונן מנחם: “נושא החינוך, מערכת הבריאות שכמעט קורסת. התחבורה כמובן. סקר הראה שגם בדיגיטציה אנחנו לא במקומות גבוהים בעולם ויש מגמה של נסיגה בשיעור לומדי תואר שנים במדעים מדויקים. צריך להכניס עוד אוכלוסיות לשוק העבודה. זה נשמע כמו סיסמאות, אבל צריך להשקיע בזה. כשתהיה ממשלה שתהיה לה יציבות ואפשרות להשפיע, אלו המקומות שהייתי נכנס אליהם”.

רבקה אלגריסי: “בסוף זה מה ייעשו הגופים המוסדיים. יש הרבה כסף שיצא לחו”ל. כשירד שוק המניות בארה”ב שוק המט”ח פה עלה”.

אריאל כהן: “אנחנו לא יודעים מה יהיה עם הדולר או היורו, אבל הדולר הוא מרכיב חשוב בתיק ההשקעות. ראינו את ההשפעה שלו בתקופה הזו במיוחד. לפני כשנה וחצי היו שהספידו את הדולר, אבל רואים את ההשפעה של הדולר על תיק ההשקעות והדולר סייע בהפחתת הנזקים בתיק ההשקעות”.

ליאור כשריאן: "אל תהמרו נגד השקל. השקל הוא מטבע חזק. ישראל היא מדינה עשירה, למדינה יש משאבים אדירים ויש לה כסף".

רבקה אלגריסי: “האכזבה בקריפטו היא הקורלציה שלו לשווקים, אם רצית לייצר נכס שלא תלוי בממשלות ובשווקים, בסוף ראינו שיש לו זהות מוחלטת עם הדולר והבנקים. אני לא פוסלת את טכנולוגיית הבלוקצ’יין, אבל יכול להיות שאנחנו עדיין לא שם. אם גרת בסרילנקה והיה לך קריפטו יכול להיות שהמצב שלך היה טוב”.

יוטב קוסטיקה: "אנחנו נמצאים בסביבה שונה לחלוטין ממש שחווינו בעשור האחרון, אינפלציה פלוס העלאות ריבית, זה אתגר משמעותי וצריך לשקף את זה ללקוחות וזו לא סיבה לברוח מהשוק אלא להפך לחש הזדמנויות עתידיות. יש לא מעט אי וודאות והמהלך הנכון ללקוחות, זה להתחיל עם המקומות שבהם יחס סיכון-סיכוי יותר טוב, זה שוק האג"ח שמייצר תשואה שוטפת די יפה לשנים הקרובות. גם כשעולים בפירמידה של רמות הסיכון, מתחילות להיווצר יותר הזדמנויות, יש חברות שמחלקות דיבידנד או מעלות אותו כל שנה בזמן שהמחירים ירדו והתשואה השוטפת שאתה מקבל מדיבידנד, גדולה".

אייל חיים: “הדברים היום קורים מהר. הטכנולוגיה, הדור הנוכחי של המשקיעים יותר מתוחכם, והדברים קורים מהר מאוד. בעבר נדרש היה אירוע מאקרו משמעותי כדי להזיז את הנפט 10%, היום זה קורה ביום אחד. הדברים קורים מהר ומי שממצמץ לא יודע היכן הוא מתעורר. יש הרבה הזדמנויות אבל עדיין לא יצאנו מכל החדשות הרעות וצריך להיות סבלניים”.

אייל גורן: “הכי חשוב לקחת זה שהעולם חוזר לנורמליזציה אחרי 15 שנה וזה דבר טוב. למרות שזה היה מהיר וכואב, משקיעים לא צריכים להסתכל על ‘מה הפסדתי בתיק’, אלא לראות מה יקרה מהיום קדימה. מצבם של המשקיעים הרבה יותר טוב ואטרקטיבי. עבור הרוב המוחלט של הלקוחות, תיק סולידי בלי הרפתקאות זה מה שהם מחפשים, ובניגוד להרבה מאוד שנים, הם יכולים לקבל את זה”.

רבקה אלגריסי: “אמרו על השוק הכל. אני רוצה להתייחס לטכנולוגיה. חברות יתנו קפיצה נוספת בעשור הקרוב. צריך להיות רכיב של טכנולוגיה בשווקים ושם אפשר ליהנות מהתהליך”.

ליאור כשריאן: “חשוב להבין שלא יבוא בסופו של יום פעמון שיבוא ויצלצל ויגיד זהו זה נגמר המשבר. אין את נקודת הפיתול הזו. אני חושב כתפיסת השקעות ובכלל, הדבר הנכון הוא להיכנס לתוך ירידות, ולמכור לתוך עליות, אלו הדברים הפשוטים. יש דברים איכותיים שיבואו, צריך למצוא ולקנות אותם במינון כזה או אחר, אפשר להכניס רגל קטנה, במיוחד בטכנולוגיה”.

אריאל כהן: “התובנה שעלתה וזה מה שאנחנו מהדהדים ליועצים וללקוחות, אנחנו לא מתזמנים את השוק. אין פעמון שמצלצל ואומר ‘קדימה, לעלות לרכבת’. אנחנו מנהלים תיק השקעת לאורך זמן בתמהיל נכון שכולל את כל רכיבי הסיכון. אנחנו מתרחקים מחברות אווירה שבעיקר מייצרות כותרות וחלומות, ומתמקדים בחברות שנותנות ערך ומייצרות הזדמנויות”.

רונן מנחם: “אני מסכים לכך שאנחנו עדיין בתקופה של אי ודאות. במקום אחד יש ענווה של כולנו להכיר ביכולות שלנו ובמוגבלויות שלנו במתן המלצות. תרחישים מוליכים להזדמנויות בשיתוף הלקוח ולפי רמת הסיכון של הלקוח יש הרבה מאוד הזדמנויות להציע ללקוחות והרבה מאוד לאן ללכת”.