הגבלות חדשות על מזומן - האם גם שקל דיגיטלי יוגבל ? כנראה שכן

הגבלת השימוש במזומן נעשית כחלק מהמלחמה בהון השחור: הרצון הוא שיהיה תיעוד דיגיטלי לעסקאות ולהעברות כספים, כך שיהיה קשה יותר ויותר להתחמק מתשלום מיסים. תקרת העסקאות במזומן הולכת ויורדת, ובמקביל אמצעי התשלום הדיגיטליים הופכים להיות נפוצים, כאשר בתקופת הקורונה הדיגטציה של העולם הפיננסי עשתה צעד גדול מאוד קדימה, יותר ויותר בתי עסק הציעו אפשרות לשלם אונליין, ואוכלוסיות שלא היו רגילות עד אותה העת לבצע פעולות פיננסיות בדיגיטל, נפתחו לאפשרות. על רקע זה, באה פעימה נוספת בצמצום המזומן.

מהן ההגבלות החדשות, ומה צריך לדעת? קודם כל אין הגבלה על אחזקת מזומן. אתם יכולים להחזיק בבית כל סכום שהוא (זו לא המלצה), ההגבלה היא על השימוש בו, כלומר תשלום מקסימלי במזומן בעסקה אחת.

בפעילות עסקית מול בית עסק או עוסק, רכישה או מכירה של מוצרים ושירותים, מותר לשלם ולקבל מזומן בסכום של עד 6,000 ש"ח או 10% מסכום העסקה-הנמוך מבניהם. אם אתם מעסיקים ומשלמים שכר עבודה לעובדים, לא ניתן לשלם במזומן לשכר מעל 6,000 ש"ח.

אם מדובר בהעברת כספים בין שני אנשים פרטיים, למשל – מתנה, מותר להעביר עד 15,000 ₪, ואם מדובר בפעולה מעל לסכום הזה, אז מותר לקבל מזומן או 10% מגובה הסכום הזה, או 15,000 ₪, הסכום הנמוך מבניהם.

נדגיש שההגבלות על השימוש במזומן לא חלות בין קרובי משפחה, למעט על תשלום במזומן לקרוב משפחה עבור שכר עבודה. כלומר מזומן שניתן במתנה בין קרובי משפחה פטור מההוראות, לעומת מתנה בין אנשים זרים, שאז מותר עד 15,000 שקלים, ומעל לכך עד 10% מסכום המתנה או 15,000 ₪, הנמוך מבניהם.

במקרה של תרומות או הלוואות, ניתן לתת או לקבל במזומן עד 6,000 שקלים, מעבר לכך ניתן לתת או לקבל במזומן רק עד 10% מסכום ההלוואה או התרומה או 6,000 ₪, לפי הנמוך מבניהם.

עסקה למכירה או רכישה של רכב פרטי בין אנשים פרטיים יכולה להיעשות עד ל-50 אלף שקל במזומן, כאשר הסכום גבוה יותר - ניתן לשלם במזומן 10% מהסכום הכללי או 50,000 ש"ח הנמוך מבניהם.

למעשה אנחנו נמצאים כעת בשלב ביניים שבו מצד אחד המדינה מצמצמת את האפשרות לשימוש במזומן, ומצד שני אפשרויות התשלום הולכות ומתפתחות, אבל עד כה רק על ידי גופים פרטיים: חברות כרטיסי אשראי, פינטקים ומיזמים שונים. הצעד הבא יהיה אימוץ של מטבע דיגיטלי מדינתי, השקל הדיגיטלי. מטבע דיגיטלי מדינתי, שנקרא גם ה-CBDC, הוא פרוייקט שנבחן בימים אלו על ידי מרבית מדינות העולם, הוא פעיל באיי הבהאמה, ונמצא בשלבי בדיקה מתקדמים בסין. מדובר למעשה על אותו מטבע שכולנו מכירים, השקל, רק שהוא יועבר בצורה דיגיטלית לארנקים דיגיטליים של כל אחד מאיתנו באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין. מדוע, תשלום באמצעות השקל הדיגיטלי, יהיה למעשה שינוי דרמטי, למשל, מתשלום באמצעות כרטיס אשראי? שקל דיגיטלי, למרות שהוא יעבור "אונליין" מארנק דיגיטלי אחד לאחר (למשל, מהארנק שלכם לארנק של החנות בה ביצעתם רכישה), הוא כמו תשלום מזומן. הוא לא התחייבות שנסלקת במועד מאוחר יותר, כמו עסקה בכרטיסי אשראי, אלא הוא העברת מזומן סופית ומוחלטת, ואין צורך בתשלום עמלות שונות עבור כרטיס או עבור סליקת העסקה. בנוסף, יהיה ניתן להעביר שקלים דיגיטלים, או כל מטבע דיגיטלי מדינתי אחר, לכל ארנק בכל העולם, באופן ישיר, ללא צורך בהתמודדות עם העברות מסובכות בין מדינות ועם השירותים המסורבלים של מערכת הפיננסים המסורתית בתחום זה.  

בנק ישראל החל לבצע נסיונות בתשלומים באמצעות שקל דיגיטלי, הוא אמנם לא אחד מהבנקים המרכזיים המובילים בתחום, אבל הוא גם דואג שבמידה ומדינות אחרות יתקדמו עם אימוץ ה-CBDC, הוא לא יישאר מאחור. הוא אף פרסם לציבור את התוצאות של ניסוי שערך בתחום הזה, של ביצוע תשלומים שונים באמצעות מטבע דיגיטליים, תוך התמקדות בשאלות מהותיות שונות שעולות מהניסוי. למשל, אחד הדברים שניתן לעשות בשקל דיגיטלי, שלא ניתן לעשות במטבעות פיזיים, הוא לכתוב תנאים, שנקראים "חוזים חכמים", לתוך המטבע. דוגמא: שקל דיגיטלי שניתן כקצבת ילדים לא יוכל לשמש לרכישות בפיצוציות. או למשל: מתן שקל דיגיטלי על ידי המדינה שיהיה ניתן להשתמש בו רק לתשלום של דברים שהמדינה קבעה, כמו הכשרה מקצועית. דבר זה מעורר שתי שאלות. השאלה הראשונה היא איזה הגבלות ראוי שהמדינה תטיל על שימוש בכסף, שאמור למעשה להיות כסף מזומן לכל דבר, ואילו לא ראוי שלא יוטלו, למשל, האם ראוי לקבוע ששקל דיגיטלי שלא השתמשו בו עד תאריך מסוים פג תוקף וערכו מתאפס?

השאלה השנייה שעלתה היא מי ראוי שיבנה את החוזים החכמים? בנק ישראל ציין שלא סביר שהוא יכתוב אפליקציות לפעולות תשלום ספציפיות, אבל קשה להניח גם שיתאפשר לכל גורם לכתוב חוזה חכם על גבי הבלוקצ'יין ושהדבר עשוי להוות סיכון משמעותי למערכת כולה. פתרון אפשרי הוא שספקי שירותי התשלום יהיו מורשים לכתוב חוזים חכמים, מה שמעלה שאלות אודות הפיקוח שיידרש בתחומים אלה.

נושא נוסף שהניסוי בחן הוא סוגיית האנונימיות. אם השקל הדיגיטלי אמור להיות כמו מזומן, היום בשימוש במזומן, במסגרת הרף הקבוע בחוק, הצדדים נהנים מאנונימיות. "במערך התשלומים הקיים היום, ישנם שני מצבים דיכוטומיים: המזומן הוא אנונימי לחלוטין, בעוד בעת ביצוע פעולת תשלום בכל אמצעי התשלום הדיגיטליים – כרטיס חיוב, העברה בנקאית, אפליקציית תשלום, וכדומה, הגופים הפיננסיים שמתפעלים את אמצעי התשלום מחזיקים במידע מלא אודות כל פרטי העסקה. טכנולוגיות חדשות פורשות בפי קובעי מדיניות קשת של אפשרויות בין שני המצבים הדיכוטומיים האלה", ציינו בבנק ישראל. מהניסוי עלה שבבנק ישראל מעוניינים שתישמר רמה מסוימת של אנונימיות למשתמשי השקל הדיגיטלי, כלומר, שיהיו עסקאות שבהן לא יעבור ויישמר מידע. "המציאות המאפשרת לקובעי המדיניות להגדיר רף תקופתי מסוים של תשלומים דיגיטליים שניתן יהיה לבצע באופן אנונימי, ולאחר מיצוי הרף הזה, התשלומים מתועדים במערכת", מציינים בבנק ישראל.