הרפורמה בדמי הניהול החיצוני בפנסיה - המוסדיים יפרסמו את התשואה לעמית נטו מנוכה דמי ניהול

הרפורמה בדמי הניהול החיצוני תיכנס לתוקף בתחילת 2023; בלב הרפורמה הסרת המגבלה של 0.25% על דמי הניהול החיצוני; יושקו מסלולי חיסכון עם דמי ניהול חיצוני מוזלים או ללא דמי ניהול חיצוני - המוסדיים יפרסמו את התשואה לעמית נטו מדמי ניהול והוצאות ישירות - קרנות הפנסיה המורכבות, יהפכו להיות מורכבות עוד יותר בעקבות רפורמת דמי הניהול

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
Photo: Chernetskaya Dreamstime.comPhoto: Chernetskaya Dreamstime.com

קרן מרדכי 18/08/2022

ועדת הכספים של הכנסת אישרה פה אחד את הרפורמה שהציעה רשות שוק ההון בנושא ההוצאות הישירות בחיסכון הפנסיוני (דמי ניהול חיצוניים) המבוססת על מסקנות ועדת יפה. הרפורמה תיכנס לתוקף בתחילת 2023.

בלב הרפורמה – הסרת המגבלה של 0.25% על דמי הניהול בגין הוצאות ישירות, שהם דמי ניהול נוספים שנגבים מהחוסכים בגין תשלום של הגוף המוסדי למנהלים חיצוניים  כמו מנהלי קרנות השקעה פרטיות, קרנות גידור ונדל"ן. המוסדיים יקבעו לעצמם את המגבלה – לכל מסלול השקעה בנפרד.

הממונה הציג בפני חברי הוועדה את עיקרי הרפורמה, בהתאם למסקנות ועדת יפה אותן אימצו הרשות ומשרד האוצר. כך למשל, כל גוף מוסדי יקבע מראש את גובה עלויות דמי הניהול החיצוניים במסלולים השונים, באופן שיהיו שקופים לציבור, כך שכל חוסך יידע על מה שילם. המוסדיים גם יידרשו להציג בדו"ח הרבעוני לחוסך כמה שילם עבור הוצאות ישירות.

דמי הניהול (מהצבירה) יוצגו לחוסכים במספר בודד שישקלל שלושה מרכיבים: דמי ניהול מצבירה, דמי ניהול מהפקדות והוצאות ישירות.

בנוסף, המוסדיים יפרסמו את התשואה לעמית נטו מדמי ניהול והוצאות ישירות. 

כמו כן, ישופרו יכולות ניהול הכסף של המוסדיים ויוצעו גם מסלולים שחלקם אינם מכילים את המכשירים הפיננסים שעבורם נגבים דמי הניהול החיצוניים. 

מסלולי ההשקעות שיוצעו על פי הרפורמה

מסלולי חובה - מסלול ברירת מחדל תלוי גיל; מסלול פאסיבי בדמי ניהול מוזלים עוקבי מדד; מסלול סחיר בניהול אקטיבי אך ללא דמי ניהול חיצוני.

מסלולים אופציונאליים - מסלול מתמחה בדמי ניהול קבועים הכוללים הוצאות ישירות, בכפוף לתקרה שיקבע המוסדי; מסלול מתמחה בדמי ניהול משתנים במודל "הכול כלול". שבו אין גביית הוצאות ישירות, אלא הכל מגולם במחיר אחד; הגוף המוסדי יחליט אם להכניס נכסים לא סחירים, ואם יחליט לרכוש, הוא גם יישא בעלות.

ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ציין בישיבת הוועדה: "עד היום המגבלה של 0.25% הייתה שרירותית. מעתה החוסך יכול לדרוש שלא יהיו לו את המוצרים הללו ולכן לא יגבו ממנו את ההוצאות הישירות".

החוסך הפרטי יצטרך להחזיק ועדת השקעה פרטית צמודה

בתגובה מסביר אור פוריה, מתכנן פיננסי ופנסיוני, בעלי חברת פוריה לתכנון פיננסי והשקעות: "יתרונות הרפורמה נראים ברורים והגיוניים: כל חוסך יוכל לבחור בעצמו את מסלול ההשקעה המתאים לו ביותר, כמו גם שיפור מהותי בשקיפות לחוסך.

אך במקביל, נשאלות שאלות רבות: האם החוסך הישראלי, אשר בסך הכל רוצה למקסם את החיסכון הפנסיוני שלו ומתמודד כבר היום מתמודד עם בחירה בין כ-7-8 מסלולים עם רמות סיכון שונות, אמור לעמוד בפני בחירה בין עשרות רבות של מסלולים? האם החוסך הישראלי מסוגל לשפוט האם השקעה בקרנות פרטיות משתלמת וצפויה לתרום או דווקא לגרוע מהתשואה? האם החוסך הפרטי צריך להחזיק מעין ועדת השקעה פרטית שתכריע האם השקעה אלטרנטיבית כזו או אחרת ראויה להשקעה? האם השלב הבא הוא לחייב בפרסום הקרנות בהן משקיעה הקרן? האם בעתיד קרן הפנסיה תידרש לפרסם גם האם היא משקיעה בטבע, אמזון או בנק הפועלים?"

עוד טוען פוריה: "נדמה שהרגולטור אשר בשנים האחרונות פרסם מספר רפורמות שתרמו לפישוט המודלים הקיימים ולהקטנת המורכבות בתחומים רבים, פעל כאן דווקא בכיוון ההפוך – יצירת מנגנונים מורכבים משמעותית אשר יקשו על החוסך הישראלי לבצע השוואות נכונות, וכנראה שישרתו גם את הגופים המוסדיים (נראה שאנו צפויים לראות פרסומים רבים של הגופים המוסדיים שבו כל גוף יבליט את סוג המסלול בו הוא הצטיין...) וגם את הצורך באנשי מקצוע טובים אשר יוכלו לבצע בחירה מושכלת ונכונה יותר עבור ציבור החוסכים.

בשורה התחתונה, קרן הפנסיה אשר מהווה כבר כיום מוצר מורכב לרוב ציבור החוסכים צפויה להפוך בתחילת שנת 2023 למוצר מורכב שבעתיים. ספק רב אם זו הייתה כוונת המשורר".