גידול משמעותי במספר מקבלי גמלת סיעוד

לנוכח המשבר בביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים של קופות החולים, מרכז טאוב לחקר מדיניות כלכלית, פרסם היום נתונים מעודכנים על מערך הטיפול הסיעודי בישראל בהמשך למחקר שפורסם בנושא בתחילת השנה. במחקר הצביעו החוקרים ניר קידר, פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' אבי וייס על הכשלים במערך הביטוח הסיעודי והציעו כמה חלופות מדיניות שעשויות לשפר את שירותי הסיעוד ולהיטיב עם האזרחים הוותיקים הנזקקים להם.

על פי המחקר, יש גידול דרמטי במספר מקבלי גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ומביטוחי הסיעוד הקבוצתיים של קופות החולים: בין 2012 ל-2024 גדל מספר מקבלי גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ב-139%, לעומת גידול של 49% בלבד בשיעור האזרחים הוותיקים באותו פרק זמן, ומספר מקבלי גמלת סיעוד מקופות החולים גדל בין 2012 ל-2022 ב-150%.

על פי המחקר, בתוך שש שנים הוכפלה ההוצאה הלאומית על סיעוד: בשנת 2018 עמדה הוצאה זו על 14 מיליארד ש"ח, ובשנת 2024 היא צפויה להגיע ל-28 מיליארד ש"ח.

תשלומי הביטוח הלאומי על גמלת סיעוד גדלו בשנה האחרונה ביותר משני מיליארד ש"ח: בשנת 2023 עמדה ההוצאה של הביטוח הלאומי על סעיף זה על 16.1 מיליארד ש"ח, ובשנת 2024 היא צפויה להגיע ל-18.5 מיליארד ש"ח.

הפרמיות הגבוהות ביותר למבוגרים הן בשירותי בריאות כללית

המחקר מצא כי קייימים פערים ניכרים בין קופות החולים בגובה הפרמיה החודשית: תשלומי הפרמיה הגבוהים ביותר לבני 25–60 הם בקופת חולים מאוחדת, ומגיל 60 ומעלה התשלומים הגבוהים ביותר הם בקופת חולים כללית. אף שמדובר בפוליסה אחידה מבחינת הזכויות ישנם הבדלים ניכרים בין הקופות בגובה הפרמיה, ולעיתים הפער מגיע לכ-40%.

בשבוע שעבר התקיים במרכז טאוב מפגש מדיניות בנושא בהשתתפות נציגים מהממשלה ומקופות החולים, חברי תוכנית מדיניות הבריאות של מרכז טאוב ומומחים מתחום ביטוחי הסיעוד.

הנקודות המרכזיות שעלו בדיון:

הגידול במספר הזכאים לתגמולי הביטוח הקבוצתי שבבעלות קופות החולים נבע מכמה גורמים: שינוי הגדרת מקרה הביטוח, יצירת קשר בין מבחן הזכאות של חברות הביטוח לזה של הביטוח הלאומי, עלייה במספר מקבלי גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, וכניסתן של חברות מיצוי הזכויות לתחום.

הממשלה צריכה לשים לה למטרה לפעול לקידום חיים עצמאיים ולדחיית התלות בקרב אזרחים ותיקים ככל האפשר, ועל משרדי הממשלה והמוסד לביטוח לאומי לפעול לאורה של מטרה זו.

ישנו פער גדול בין הנתונים המצביעים על עלייה משמעותית במספר האזרחים הוותיקים המוגדרים סיעודיים ובין נתונים על מצב הבריאות של הקשישים בישראל, שלא החמיר בשנים האחרונות.

הגידול במספר מקבלי גמלת הסיעוד וההוצאה של הביטוח הלאומי על סיעוד בשנים האחרונות נבע ממגוון גורמים שלא ניתן למדוד את ההשפעה שלהם בנפרד: מעֲבָר לגמלה בכסף, שינוי אופן הבחינה של רמת התלות, מעֲבָר משלוש לשש רמות תלות, הגדלת סכום הקִצבה, ביטול האפשרות של הורדת רמת התלות בעת בקשת החמרה, וכניסתן של חברות מיצוי הזכויות לתחום.

אף שמסתמנת מגמה של הגברת שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה והביטוח הלאומי בנושא הזקנה באופן כללי, עדיין אין די שיתוף פעולה בנושא ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים שבבעלות קופות החולים.

לנוכח הגידול הניכר במספר התביעות בביטוחים הקבוצתיים לא ברור אם יש להם היתכנות כלכלית.

שינוי מהותי שיחזיר את היציבות לעולם ביטוחי הסיעוד מחייב נקיטת צעדים אמיצים ולא פופולריים מצד מקבלי ההחלטות, בעיקר בנושא הגדרת מקרה הסיעוד ואופן הבחינה שלו.

יש צורך בדיוני המשך בנוגע למעבר לקבלת גמלה בכסף במקום שירותים בעין.

חלופות מדיניות שהוצעו בדיון:

מציאת פתרון מיידי לביטוח הסיעודי של מבוטחי כללית שיבטיח את המשכיותו גם לאחר שנת 2024.

ביצוע תיקונים מיידיים בביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים של קופות החולים לשם הבטחת יציבותם (לרבות סעיף ז').

בחינת חלופות של החלפת הביטוחים הסיעודיים של קופות החולים בביטוח חובה או בחיסכון חובה לסיעוד (או בחלופות דומות שאינן חובה). בעת בחינת החלופות יש להביא בחשבון סוגיות של אי-שוויון ונטל חלוקת המיסים במדינה.

שיפור הביטוח הסיעודי הציבורי באמצעות הגדלת המימון לרמות התלות הגבוהות על חשבון רמות התלות הנמוכות וקידום תוכניות למניעת הידרדרות תפקודית ברמות התלות הנמוכות.