"פסק זמן" לשטראוס

הריקול שהוכרז ע"י חברת שטראוס עקב גילוי סלמונלה במוצרי שוקולד מסוימים, חולל סערה בקרב הצרכנים, הסופרים וחברות קצה המשתמשות במוצרי אותו קו ייצור, כדוגמת רשת ארומה וקוביות השוקולד הידועות שלה. באופן מידי עולות השאלות, מה גובה הנזק? האם מדובר בנזק פיננסי/פיזי? וכמובן איך ואם בכלל ניתן לבטח את הסיכון?

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
עוד טמיר עמיקם עוד טמיר עמיקם

עו"ד טמיר עמיקם - ייעוץ ביטוח וניהול סיכונים 26/04/2022

לאחרונה אנו עדים לעוד ועוד מקרים בהם תאגידי ענק מכריזים על Recall למוצרים שונים ממדפי הרשתות והצרכנים.

האירוע הנוכחי מתרחש פחות מחודשיים לאחר שהודיעה חברת "אבוט ישראל", על ריקול למוצרי "סימילאק" מסוימים עקב ארבעה מקרי זיהום בקרב תינוקות בארה"ב. ביום ב' האחרון, הודיעה "שטראוס" על ריקול למוצרים שונים ממדפי רשתות וחברות רבות, שיוצרו במפעלה שבצפון.

מרבית חברות הייצור הגדולות בעולם, ובפרט חברות המזון והקוסמטיקה, עורכות ביטוח Product Recall מיוחד, נפרד ומותאם לסוג ואופי פעילותן (בצורת tailor made), ואילו חברות אחרות מחזיקות בפוליסת חבות מוצר, הכוללת הרחבה לנזקים מסוג זה.

פוליסת חבות מוצר סטנדרטית מכסה את אחריות המבוטח כלפי צדדים שלישיים, בשל מקרה ביטוח שנגרם כתוצאה ישירה מפגם במוצר שיצא מחזקתו הישירה, כאשר הפוליסה בצורתה הגולמית, מחריגה כיסוי לנזקי Recall, ולמעשה מדובר בהרחבה אופציונאלית (תמורת תוספת פרמיה).

הפוליסה קובעת כי במידה ונודע למבוטח על מוצר שיוצר על ידו או שיצא מחזקתו וגרם ו/או עלול לגרום לנזק כתוצאה מפגם בתהליך הייצור- עליו להפסיק מיד את הייצור/המכירה/אספקה, ועליו לנקוט מידית בכל האמצעים הסבירים לצורך השבת אותם מוצרים, תוך אזהרת הציבור מפני שימוש בהם, על חשבונו הוא.

אי לכך, ההרחבה מכסה את ההוצאות שנגרמות לאותו יצרן לצורך השבת אותם מוצרים שיצאו משליטתו, לרבות: הוצאות פרסום אזהרות ומודעות בערוצי התקשורת, עלויות יח"צ, הוצאות בגין איתור המוצרים, מיון, פירוק, אריזה, השמדת מוצרים פגומים/חשודים כפגומים, הובלה ועוד.

חשוב לציין, כי לרוב הביטוח לא יכסה תביעות בגין נזקים תוצאתיים ו/או הפסד הנאה שנגרם למי שהחזיר את אותם מוצרים פגומים וכי ישנה חשיבות להוצאות העקיפות, אבדן הרווחים ושיקום המוניטין של המבוטח, שהן קריטיות לא פחות, לצורך התאוששות וחזרה לפעילות העסקית הרגילה.

אירועי העבר כבר הוכיחו כיצד נזק, או אפילו "חשד" לנזק, עלול לגרום לפגיעה פיננסית אדירה ואף פגיעה משמעותית במוניטין ובשם החברה.

בשנת 2014, תאגיד הענק ג'נרל מוטורס ביצע ריקול לכ-30 מיליון כלי רכב עקב פגם בסוויץ', שגרם לכלי רכב לדומם את המנוע במהלך הנסיעה ובכך לנטרל את הבלמים, כריות האוויר וההגה.

עלות הוצאות הריקול, עמדה על סך של כ- 4 מיליארד דולר.

בשנת 2016, חברת סמסונג ביצעה ריקול לכ- 2.5 מיליון מכשירים מסוג Note 7, עקב התחממות והתלקחות הסוללות, מה שגרם לנזקי גוף/רכוש רבים.

עלות הוצאות הריקול, עמדה על סך של כ- 5.3 מיליארד דולר.

המקרה של חברת שטראוס, כמו במקרה של סימילאק, קוקה קולה, פייזר ועוד אחרות, מהווה נורת אזהרה לכל הגופים העוסקים בייצור, התקנה, הפצה ושיווק מוצרים- לערוך בדק בית מקיף במערך הביטוח שלהם ולהתייעץ עם מומחה לניהול סיכונים, ע"מ שיהיו מוגנות כמה ככל הניתן.