2022-05-22-Weekly-Shares-SP500משה שלום 22/05/2022
השאלה החוזרת כל הזמן היא: מתי ייגמרו הירידות האלו? והאמת היא, שהכאב, בחלק מהסקטורים בשוקי המניות, באמת גדול ועמוק. אבל, ויש תמיד אבל קטן מעניין ומעצבן, השאלה האמיתית היא מה הם התנאים לסיום הירידות האלו? אני חושב שאם נסתכל על הנושא, מהזווית הזו, הבנתנו, וגם התחזית שלנו, לגבי העתיד, יהיו קצת יותר חכמות.
נזכר קצת בעבר: הטריגרים למהות השלילה הנוכחית נמצאים בשילוב האדיר של נזילות כספית עצומה וחוסר. הגורמים לחוסר היו רבים: שינוי האקלים, מדיניות אנרגטית מחפירה מצד הממשל האמריקאי החדש, הקורונה, המלחמה באוקראינה, ומשהו הרבה פחות מיידי אבל שניתן עדיין לשים לב אליו: פגיעה קשה בגלובליזציה. פגיעה המגיעה בעיקר מסין אבל גם ממקומות אחרים.
ומה כל זה הביא? נכון מאוד: אינפלציה. ואיך נלחמים כרגע באינפלציה? נכון מאוד: בשני הכלים היחידים שעומדים בפני קובעי המדינות: עלייה בריבית וספיגת הנזילות. האם הכלים האלו מטפלים בחוסר? לא כל כך. מה שהם אמורים לעשות הוא להוריד את הביקושים. אבל, מכיוון שהצמיחה אינה גבוהה כיום, הצעדים האלו כנראה יביאו למיתון ואולי לשפל כלכלי. תאמרו מיד: קובעי המדיניות לא יודעים זאת? בוודאי שכן. ולמרות זאת, המלחמה באינפלציה היא החשובה כי היא המנדט שלהם. וגם במחיר יקר של פגיעה בכלכלה האמיתית.
בסביבה כזו, תמחור הנכסים משתנה כל הזמן ואין לנו אפשרות לדעת מראש מתי כל זה ייגמר. רק כאשר השוק יתמחר את המניות למצב של מיתון מספיק עמוק, הוא יכיל את העתיד של הריביות הגבוהות, והספיגה של הכסף המיותר. בכתבה קודמת שלי, על נושא הירידות, הצגתי רמות אפשריות לסיום. המבוססות על תמיכה-התנגדות-Fibonacci. אז, ציינתי את אזור 3800 במדד אס.אנ.פי.500 כמשלב אזור שליש תיקון (38.2%) עם רמה היסטורית חשובה. והאמת היא שהמדד מבצע שם, בימים האחרונים, כבר כמה פעמים מאמץ עצירה, כולל ביום שישי האחרון. האם זה יצליח? אינני יודע כמובן. מה שאני יודע הוא שהגענו, בחלק ממדדי הסנטימנט ורוחב השוק, לסוג של רוויה של השלילה, ויש סיכוי שסביב 3800-3900, יימצאו מספיק משקיעים שיראו הזדמנות קנייה לחלק מסחורה החבולה. אגב, לא אתחמק, בהמשך, מעניין ה-ראש וכתפיים...
בשוק המניות הישראלי, חזרנו לקורלציה הטבעית. מדד המניות העיקרי שלנו לא ירד בכלל כמו חברו האמריקאי אבל בהחלט נע כמוהו. אם תשימו סרגל Fibonacci, מאז תחתית הקורונה ועד השיא סביב 2080, תראו שהירידות בכלל לא מתקרבות לשליש, כמו בחו"ל, אלא חרגו במקצת רק מהרמה הראשונה של 23.6%, דהיינו תחתית סביב 1820. משם, גם הייתה עלייה קטנה. אגב, בת"א 90 אפילו לא הגענו לזה... כך, שבקיצור, יש עדיין מצב של "ביצועי יתר" אצלנו, על ידי ירידות קטנות יותר יחסית, למרות שמחזיקי המניות, האג"ח, קרנות הנאמנות וכל החלק הפנסיוני אצלנו, ממש לא מרגישים כך...
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
כפי שכתבתי לעיל, יש כרגע תחושה שקיימים כוחות טבעיים של "חיפוש הזדמנויות" סביב הרמות הנוכחיות של המדד. וזאת, כאשר הוא נמצא סביב השליש תיקון (38.2%) מהקטע המגמתי העולה מאז תחתית הקורונה. אזור שהינו גם תמיכה היסטורית. מדדי הפחד (VIX, Put-Call Ratio) נמצאים באזורים גבוהים יחסית (לא קריטיים אבל גבוהים), סקר המשקיעים (AAII) מורה על 50.4% פסימיים ו-26.0% אופטימיים, מול ממוצע היסטורי של 30.5% פסימיים מול 38.0% אופטימיים, ולבסוף, מדדי רוחב השוק מצביעים על כמות עצומה של מניות מתחת לממוצעים של הטווח הקרוב, הבינוני והארוך. בקיצור, יש הרבה שלילה כבר בנויה בתנועת המחירים, וזאת, במיוחד בסקטורים כמו הטכנולוגיה והיזמות.
ומה בנוגע לראש וכתפיים המפורסם? לדעתי אין כאן משהו ברור כל כך, למרות שמדברים על זה הרבה (ראו גרף). לדעתי, 4200-4100 היה בסיס לאפשרות כזו ואם זה המצב, אזי התחזית ליעד הירידות הוא כ-600 נקודות מתחת לאותו בסיס, דהיינו סביב 3500-3600. ואני מציין זאת רק לצורך הרישום כי אני באמת לא חושב שנגיע לשם לפני שנחווה תיקון עולה זמני או קבוע. ברמה המיידית של התנועה נציין רמות ברורות: 3800 כאזור שאסור לשבור מטה בכל צורה. יש כאן אלמנט פסיכולוגי קשה אם זה יקרה בצורה חלקה, עכשיו. ו-4200 כאזור שבו נרגיש שהחל השיקום הזמני-קבוע עד שמכות האיוב, מצד הבנקים המרכזיים, יחזרו לעשות שמות בשוק. אם האינפלציה לא תרוסן כמובן.
(בעזרת אתר Investing.com)
TA35
כאשר "יורדים פחות" זה עדיין לא מרגיש טוב כל כך... יש מעין נחמה פורתא בזה, אבל זו באמת נחמה קטנה, אשר לרוב הציבור הישראלי אינה קיימת אפילו כי הם לא יודעים שאנו אכן ב"מצב טוב יותר". הירידות גם כאן היו קשות וכואבות. ולמרות זאת, התקווה היא שכאשר תתרחש התקומה מהירידות האלו נראה חזרה מהירה יותר מאשר בחו"ל. למה? כי למה שנעשה טוב יותר רק בדרך מטה? נקווה שנמשיך לנוע טוב יותר גם כאשר מחזירים את הגלגל לכיוון העולה.
אגב, אינני רואה במהלך היורד של המדד, והעולה של המטבע האמריקאי בישראל, קשר כלשהו בינם לבין הצרות בזירה הפוליטית ואי היציבות שעניין כזה היה מייצר בכל מדינה אחרת. ממשלה, שיכולה ליפול כל רגע, הייתה בוודאי משפיעה בחו"ל על השוק המקומי. אצלנו, זה לא מורגש כלל. איך יודעים זאת? על ידי התנועות התוך יומיות. יש בהן קורלציה מאוד חזקה, שוב, לא בהיקף אלא בכיוון. כאשר החוזים בוול-סטריט יורדים, המדדים שלנו עושים אותו דבר, וזאת ללא קשר לחוזקה של הקואליציה. גם הפיגועים האחרונים לא עשו דבר לשוקי ההון שלנו.
והאמת היא שיש כאן פרדוקס מעניין. אנא עקבו אחריי כאן: מניות יורדות מביאות לדולר עולה אשר משפר בהרבה את הרווחיות של החברות המייצאות. מה חזק יותר ומשפיע יותר? תשפטו בעצמכם בסקטורים השונים של השוק. הנה רמות מחיר מעניינות: 1850-1825, כאזור של עמידה איתנה חשובה לחיוביים, ו-1950 כאזור שבו נאמין בתיקון טכני עולה. המון הצלחה לכולם.
נזכר קצת בעבר: הטריגרים למהות השלילה הנוכחית נמצאים בשילוב האדיר של נזילות כספית עצומה וחוסר. הגורמים לחוסר היו רבים: שינוי האקלים, מדיניות אנרגטית מחפירה מצד הממשל האמריקאי החדש, הקורונה, המלחמה באוקראינה, ומשהו הרבה פחות מיידי אבל שניתן עדיין לשים לב אליו: פגיעה קשה בגלובליזציה. פגיעה המגיעה בעיקר מסין אבל גם ממקומות אחרים.
ומה כל זה הביא? נכון מאוד: אינפלציה. ואיך נלחמים כרגע באינפלציה? נכון מאוד: בשני הכלים היחידים שעומדים בפני קובעי המדינות: עלייה בריבית וספיגת הנזילות. האם הכלים האלו מטפלים בחוסר? לא כל כך. מה שהם אמורים לעשות הוא להוריד את הביקושים. אבל, מכיוון שהצמיחה אינה גבוהה כיום, הצעדים האלו כנראה יביאו למיתון ואולי לשפל כלכלי. תאמרו מיד: קובעי המדיניות לא יודעים זאת? בוודאי שכן. ולמרות זאת, המלחמה באינפלציה היא החשובה כי היא המנדט שלהם. וגם במחיר יקר של פגיעה בכלכלה האמיתית.
בסביבה כזו, תמחור הנכסים משתנה כל הזמן ואין לנו אפשרות לדעת מראש מתי כל זה ייגמר. רק כאשר השוק יתמחר את המניות למצב של מיתון מספיק עמוק, הוא יכיל את העתיד של הריביות הגבוהות, והספיגה של הכסף המיותר. בכתבה קודמת שלי, על נושא הירידות, הצגתי רמות אפשריות לסיום. המבוססות על תמיכה-התנגדות-Fibonacci. אז, ציינתי את אזור 3800 במדד אס.אנ.פי.500 כמשלב אזור שליש תיקון (38.2%) עם רמה היסטורית חשובה. והאמת היא שהמדד מבצע שם, בימים האחרונים, כבר כמה פעמים מאמץ עצירה, כולל ביום שישי האחרון. האם זה יצליח? אינני יודע כמובן. מה שאני יודע הוא שהגענו, בחלק ממדדי הסנטימנט ורוחב השוק, לסוג של רוויה של השלילה, ויש סיכוי שסביב 3800-3900, יימצאו מספיק משקיעים שיראו הזדמנות קנייה לחלק מסחורה החבולה. אגב, לא אתחמק, בהמשך, מעניין ה-ראש וכתפיים...
בשוק המניות הישראלי, חזרנו לקורלציה הטבעית. מדד המניות העיקרי שלנו לא ירד בכלל כמו חברו האמריקאי אבל בהחלט נע כמוהו. אם תשימו סרגל Fibonacci, מאז תחתית הקורונה ועד השיא סביב 2080, תראו שהירידות בכלל לא מתקרבות לשליש, כמו בחו"ל, אלא חרגו במקצת רק מהרמה הראשונה של 23.6%, דהיינו תחתית סביב 1820. משם, גם הייתה עלייה קטנה. אגב, בת"א 90 אפילו לא הגענו לזה... כך, שבקיצור, יש עדיין מצב של "ביצועי יתר" אצלנו, על ידי ירידות קטנות יותר יחסית, למרות שמחזיקי המניות, האג"ח, קרנות הנאמנות וכל החלק הפנסיוני אצלנו, ממש לא מרגישים כך...
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
כפי שכתבתי לעיל, יש כרגע תחושה שקיימים כוחות טבעיים של "חיפוש הזדמנויות" סביב הרמות הנוכחיות של המדד. וזאת, כאשר הוא נמצא סביב השליש תיקון (38.2%) מהקטע המגמתי העולה מאז תחתית הקורונה. אזור שהינו גם תמיכה היסטורית. מדדי הפחד (VIX, Put-Call Ratio) נמצאים באזורים גבוהים יחסית (לא קריטיים אבל גבוהים), סקר המשקיעים (AAII) מורה על 50.4% פסימיים ו-26.0% אופטימיים, מול ממוצע היסטורי של 30.5% פסימיים מול 38.0% אופטימיים, ולבסוף, מדדי רוחב השוק מצביעים על כמות עצומה של מניות מתחת לממוצעים של הטווח הקרוב, הבינוני והארוך. בקיצור, יש הרבה שלילה כבר בנויה בתנועת המחירים, וזאת, במיוחד בסקטורים כמו הטכנולוגיה והיזמות.
ומה בנוגע לראש וכתפיים המפורסם? לדעתי אין כאן משהו ברור כל כך, למרות שמדברים על זה הרבה (ראו גרף). לדעתי, 4200-4100 היה בסיס לאפשרות כזו ואם זה המצב, אזי התחזית ליעד הירידות הוא כ-600 נקודות מתחת לאותו בסיס, דהיינו סביב 3500-3600. ואני מציין זאת רק לצורך הרישום כי אני באמת לא חושב שנגיע לשם לפני שנחווה תיקון עולה זמני או קבוע. ברמה המיידית של התנועה נציין רמות ברורות: 3800 כאזור שאסור לשבור מטה בכל צורה. יש כאן אלמנט פסיכולוגי קשה אם זה יקרה בצורה חלקה, עכשיו. ו-4200 כאזור שבו נרגיש שהחל השיקום הזמני-קבוע עד שמכות האיוב, מצד הבנקים המרכזיים, יחזרו לעשות שמות בשוק. אם האינפלציה לא תרוסן כמובן.
(בעזרת אתר Investing.com)
TA35
כאשר "יורדים פחות" זה עדיין לא מרגיש טוב כל כך... יש מעין נחמה פורתא בזה, אבל זו באמת נחמה קטנה, אשר לרוב הציבור הישראלי אינה קיימת אפילו כי הם לא יודעים שאנו אכן ב"מצב טוב יותר". הירידות גם כאן היו קשות וכואבות. ולמרות זאת, התקווה היא שכאשר תתרחש התקומה מהירידות האלו נראה חזרה מהירה יותר מאשר בחו"ל. למה? כי למה שנעשה טוב יותר רק בדרך מטה? נקווה שנמשיך לנוע טוב יותר גם כאשר מחזירים את הגלגל לכיוון העולה.
אגב, אינני רואה במהלך היורד של המדד, והעולה של המטבע האמריקאי בישראל, קשר כלשהו בינם לבין הצרות בזירה הפוליטית ואי היציבות שעניין כזה היה מייצר בכל מדינה אחרת. ממשלה, שיכולה ליפול כל רגע, הייתה בוודאי משפיעה בחו"ל על השוק המקומי. אצלנו, זה לא מורגש כלל. איך יודעים זאת? על ידי התנועות התוך יומיות. יש בהן קורלציה מאוד חזקה, שוב, לא בהיקף אלא בכיוון. כאשר החוזים בוול-סטריט יורדים, המדדים שלנו עושים אותו דבר, וזאת ללא קשר לחוזקה של הקואליציה. גם הפיגועים האחרונים לא עשו דבר לשוקי ההון שלנו.
והאמת היא שיש כאן פרדוקס מעניין. אנא עקבו אחריי כאן: מניות יורדות מביאות לדולר עולה אשר משפר בהרבה את הרווחיות של החברות המייצאות. מה חזק יותר ומשפיע יותר? תשפטו בעצמכם בסקטורים השונים של השוק. הנה רמות מחיר מעניינות: 1850-1825, כאזור של עמידה איתנה חשובה לחיוביים, ו-1950 כאזור שבו נאמין בתיקון טכני עולה. המון הצלחה לכולם.
