המשקיעים בביטקוין בהלם קרב - מדוע הביטקוין לא מגן מפני אינפלציה?

bitcoin - אחרי ירידה של 70% מהשיא, וירידה חדה יותר במטבעות אחרים, נשאלת השאלה למה הביטקוין לא מגן מפני אינפלציה?

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
Image by Gerd Altmann from PixabayImage by Gerd Altmann from Pixabay

מיכל ארצי 19/06/2022

בשבוע האחרון שוק הקריפטו עלה לכותרות כאשר המטבעות איבדו משויים אחוזים ניכרים. הביקטוין איבד כ-30% בשבוע מסחר אחד, וסך הכל 70% מהשיא, ומטבעות אחרים אף הציגו ירידות חדות מכך. לכאורה, 2022 אמורה הייתה להיות תור הזהב של הביטקוין, שאמור להיות חוף מבטחים בתקופה של אינפלציה. מדוע זה לא קרה?

ההתחלה: הדפסות הכספים של 2008

הבסיס הרעיוני של הביטקוין הגיע בעקבות משבר הסאב-פריים. בתקופה זו, הבנק המרכזי האמריקאי הדפיס והשקיע סכומי עתק בהצלת המערכת הפיננסית שהסתבכה בהשקעה בנכסים פיננסים מגובי משכנתאות, שהתגלו כנכסים רעילים. ההתנהלות של הבנק המרכזי האמריקאי הולידה חוסר שביעות רצון בשני מובנים: הראשון, שמדובר בעצם במועדון סגור שבו חברים מעולם הפיננסים מצילים את חבריהם מעולם הפיננסים שנכשלו, על חשבון כספי המיסים. השני: שהדפסות הכספים המרובות לא הובילו לאינפלציה, ולא שיקפו את העלות האמיתית של החילוץ – האינפלציה הנמוכה לאחר 2008 נתפסה כבאג במערכת. כתשובה לכך הומצא הביטקוין, שאמור היה לתת תשובות לשני אלו: ראשית, מדובר במטבע מבוזר, הוא לא מונפק על ידי גוף מרכזי, אין גוף מרכזי ששולט בכמות שלו ובמחיר שלו וזה נקבע רק על ידי היצע וביקוש, כאשר לכל אדם בעולם יש גישה לביטקוין והוא יכול לרכוש אותו. בנוסף לכך: יש כמות ביטקוינים ידועה מראש, לא ניתן להנפיק עוד בהחלטה של איש כזה או אחר, כלומר ההיצע הוא סופי ולא תיתכן אינפלציה במטבע.

שני הרעיונות האלו, בתוספת הטכנולוגיה החדשנית שעל בסיסה הונפק המטבע, מצאו אוזן קשבת בתחילה אצל מומחי טכנולוגיה ומהפכנים כלכליים (שכן המטרה של הביטקוין היא החלפה של השיטה המוניטרית לשיטה מבוזרת ולא מדינתית), ובהמשך הדרך נכנסו יותר ויותר לעולם השקעות המיינסטרים. אבל, ברגע האמת ועם תחילת הירידות בשווקים, אנו רואים שהביטקוין בפרט והקריפטו בכלל, לא מקיימים את ההבטחות, ורחוקים מאוד מהמטרות לשמן הם הוקמו. מדוע?

ביזוריות מוטלת בספק

רעיון הביזוריות הוא רעיון מאוד מפתה על פניו: אין אדם אחד שיכול לקבל החלטות ממניעים שהם לא תמיד טובת העם כולו, אין "קרובים לצלחת" שנהנים בשעה שלאחרים אין גישה למערכת הפיננסית, וכל מי שרוצה יכול להיות חלק מהעולם הפיננסי החדש. אבל בפועל זה לא קרה: בזה אחר זה קמו מיזמי קריפטו של ה"כלכלה החדשה", שהביזוריות שלהם היתה מוטלת בספק. למעשה, מלבד הביטקויין עצמו שהוא מבוזר, מרבית המיזמים הגדולים נשלטים באופן גלוי או באופן סמוי על ידי יזמי הפרוייקטים השונים. חלק באופן מוצהר, וחלק ציינו במפת הדרכים של הפרוייקט שכעת, בשלב זה, הוא לא מבוזר, אבל בעתיד, שהוא יבשיל או יגדל, אז יבשילו התנאים לבזר אותו. אם מסתכלים על זירות המסחר הגדולות בתחום הקריפטו: גם קוינבייס וגם בינאנס אינן מבוזרות. ישנן בורסות מבוזרות, כמו בורסת פנקייק, אך אלו קטנות יותר. אם מסתכלים על הפרוייקטים שקרסו לאחרונה: בלוק טרה לונה, והבנק הקריפטוגרפי צלסיוס, גם הם לא היו מבוזרים. חסידי עולם הקריפטו אומרים שזה ממחיש את הטענה שלהם – מה שלא מבוזר סופו להתרסק, אם כי מנגד נראה שעצם זה שגם במערכת הכלכלית החדשה קמו כל כך הרבה גופים שלא מבוססים על ביזור, ממחישה שאיפה שיש הזדמנות לכח ולשליטה, כנראה שיהיה מישהו שלא יוותר עליה בקלות.

היבט אנטי-אינפלציוני שולי

מתחילת השנה האינפלציה מרימה ראש, בארה"ב ובאירופה היא נמצאת בתחום של כ-8%  קצב שנתי, והמשקיעים בורחים לזהב, שידוע כנכס אנטי אינפלציוני. אבל הביטקוין, שנוצר למטרה זו: להיות הזהב הדיגיטלי החדש, הפך עם השנים לנכס השקעה נפוץ. הביטקוין, והמטבעות הדיגיטליים האחרים (שאת חלקם ניתן להנפיק עוד ולהגדיל את הכמות), החלו להיות נכס השקעה נפוץ, והפכו מ"זהב חדש", לנכס השקעה בעל פרופיל סיכון גבוה בשל התנודתיות שלו. כלומר, אלמנט התנותיות גבר על האלמנט האנטי אינפלציוני. בנוסף, לאט לאט נוצר מתאם בין התנהגות הקריפטו להתנהגות שוק המניות, שלמעשה הפך אותו לנגזרת של שוק המניות והרחיק אותו מהזהב. המעבר הזה נעשה בשל הצמיחה האדירה של כמות וסוגי המטבעות בעולם מטבעות הקריפטו, שלחלקם אין את המאפיינים המבוזרים והאנטי-אינפלציוניים שמאפיינים את הביטקויין. הצמיחה הזאת הפכה את הביטקוין מנכס עצמאי, לנכס שמייצג שער כניסה לעולם רב מטבעי, עם מאפיינים שונים ומגוונים, שמייצג טכנולוגיה חדשנית, כלומר ערך של סטארטאפים בשלבים ראשונים, ומתנהג בהתאם.   

תיאבון הסיכון מרקיע שחקים

לעשור האחרון, העשור בו עלה וצמח הביטקוין, היו מאפיין אחד מאוד ברור: ריבית נמוכה שדחפה אנשים לקחת סיכונים עבור תשואה. על רקע זה התפתחה תעשיית הבנקאות החדשה, שהיא למעשה בנקאות ללא רגולציה. אחד המאפיינים שלה הם פעילות במינופים גבוהים מאוד, על מנת להשיא תשואה גבוהה למשקיעים. המשקיעים מצידם, הקלו ראש בסיכון ובעיקר חיפשו את המטבע הבא שיתפוצץ, וישיג תשואה תלת ספרתית. כל זמן שהריבית היתה נמוכה ותיאבון הסיכון היה גבוה, היה קל להתעלם מסיכוני המינוף שנלקחו בכספי ההשקעה. אחת השאלות המסקרנות תהיה האם כאשר העולם נמצא בתהליך העלאת ריבית, שבו נפתחות אלטרנטיבות השקעה וחיסכון נוספות באפיקים הסולידיים, האטרקטיביות של עולם הקריפטו תישמר, ובפרט של המוצרים הפועלים במינופים גבוהים, והחזיקו מעמד פחות מחצי שנה לאחר תחילת הירידות בשווקים.

בימים אלו מיזמים שמבוססים על טכנולוגיית קריפטו ממשיכים קדימה במרץ, במגוון תחומים, העשייה לא נעצרה. אבל מדובר במיזמים שמשתמשים בקריפטו כתשתית טכנולוגית למוצרים בתחומים שונים. יכול להיות שאנו נראה את הטכנולוגיה ממשיכה, אבל את חלום הכלכלה החדשה והמבוזרת, עובר בחינה מחדש.