117 מיליארד שקל בכספיות לעומת 1.51 טריליון שקל בפיקדונות - וכמה בעו"ש ? ועדת הכספים דנה בכספיות 2.0

במרץ 2024 הציבור עדיין בוחר בפיקדונות הבנקים על פני הקרנת הכספיות: 506 מיליארד שקל בעו"ש, ו-1.51 טריליון שקל בפיקדונות הבנקים. בקרנות הכספיות הופקדו 117 מיליארד שקל בלבד

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
יור ועדת הכספים החכ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסתיור ועדת הכספים החכ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דניאל דותן 27/05/2024

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ב') דיון ראשון במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצ"ח השקעות משותפות בנאמנות (קרן כספית וקרן מועדים קבועים), התשפ"ד-2024.

ההצעה המבקשת להנגיש בצורה טובה יותר לציבור את הקרנות הכספיות, מעגנת 3 צעדים כדי להתמודד עם הכשלים שזוהו בפיתוח "שוק הכסף": הראשון הינו קביעת כללים שיותאמו למאפייני הקרנות הכספיות, באופן אשר יאפשר פיתוח של קרנות כספיות חדשות בעלות מאפיינים דומים יותר למאפייני הפיקדונות הכספיים (קרן בסיכון נמוך, תשואה צפויה מוערכת מראש ומועדים קבועים), השני הוא הרחבת אפשרויות תיווך קרנות כספיות לציבור לכל קרן כספית שמועד הפדיון הקבוע שלה הוא עד שנה, שלא רק על ידי יועץ השקעות או משווק השקעות, והשלישי הינו התאמת מודל התגמול למתווכים של קרנות נאמנות בכלל וקרנות כספיות בפרט, כך שיביא להנגשה של קרנות אלה לכלל הציבור ולשכלול התחרות בתחום.

מתוך 100 מיליארד שקל שהתווספו לקרנות הכספיות בשנתיים האחרונות מאז שהריבית עלתה, רק 35% הם מקרב הציבור בבחירה עצמאית, זאת למרות תשואה של כ-4.5% ב-12 החודשים האחרונים ונזילות מלאה. הנתונים הוצגו מצד רשות לניירות ערך, במסגרת דיון בהצעת החוק שנועדה לעודד את הציבור להשקיע בקרנות הכספיות, באמצעות פתיחת שוק התיווך ופרסום תשואות צפויות.

ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות רשות לניירות ערך, הציגה את הסוגיה והחקיקה: "החוק מתקן שני חוקים: חוק השקעות הון בנאמנות, וחוק המלווה אותו, חוק התיווך. התיקונים נועדו לאפשר לקרנות כספיות שקיימות כיום, להתחרות בצורה נוחה ונגישה עם הפיקדונות הבנקאים, עבור משקי הבית, הרצון הוא לעודד את הציבור ולסייע לו בהשקעות.

"האינפלציה שחקה את כספנו בערך ב-10%, הצמדה לריבית בנק ישראל הייתה שומרת על 5% מהערך, אנחנו לא יכולים להשקיע בריבית בנק ישראל אלא במוצרים הנגזרים ממנה, ובהם ריבית יחסית חסרת סיכון עם תוספת שמסייעת לנו לא לשחוק את הכסף. אנחנו מתייחסים למוצרי חסכון עם נזילות גבוהה בעלי סיכון נמוך, כ"שוק הכסף", בתוך זה נכללים פיקדונות, מק"מ, אג"ח ממשלתי קצר, עסקאות מכר חוזר". 

טל ישראלי, אג"ת, משרד האוצר: "מתמקדים בחוק בכסף שהוא קצר טווח, שאתה רוצה אלטרנטיבה כדי להרוויח ממנו". 

ברשות הציגו עוד כי שווי הפקדות הציבור בפיקדונות במערכת הבנקאית עומד על 1.51 טריליון ₪, בחשבונות העו"ש ישנם 506 מיליארד ₪ מכספי הציבור, ובקרנות הכספיות השווי המנוהל מכספי הציבור עומד על 117 מיליארד ₪. 

הוצג כי תשואת הקרנות הכספיות מצליחות לעקוב אחר ריבית בנק ישראל בצורה הדוקה, כאשר ב-12 החודשים האחרונים הגיעו קרנות אלה לכ-4.5% תשואה: "אם הציבור היה בודק, הוא היה בוחר בחלופה של הקרן הכספית" הוסיפה פולק והציגה כי בניגוד לכך, מתוך 100 מיליארד ₪ שהתווספו לקרנות בשנתיים האחרונות מאז שהריבית עלתה, רק 35% הינם מקרב הציבור בבחירה עצמאית, וכי הציבור ברובו אינו מודע לאלטרנטיבה.  

במסגרת הקשיים שמרחיקים את הציבור מהשקעה בקרנות הכספיות, הציגו ברשות כי כיום רק מתווכים בעלי רישיון השקעות יכולים לתווך את המוצר לציבור, כאשר 94% מהם הינם בבנקים, וכי אין אפשרות לקרנות לפרסם תשואה צפויה, פרסום שצפוי למשוך את הציבור. נוסף על כך, הוצג כי מרבית הציבור לא מקבל ייעוץ פיננסי שיכול לחשוף אותו למוצר זה, כאשר רק כשליש - 350 אלף מבעלי תיקי ניירות הערך מקבלים יעוץ, ומי שאינו בעל תיק רחוק מייעוץ עוד יותר.

במסגרת הפתרונות, הוצג כי במסגרת החקיקה המוצעת, רק לעולם "שוק הכסף", עבור הקרנות הכספיות, יוכלו לתווך גם מתווכים שאינם בעלי רישיון אבל הם תחת פיקוח הרשות: בנקאי שאינו בעל רישיון ייעוץ, חברי  בורסה, נותני מידע פיננסי, וחברות נותני שירותי תשלום דוגמת אפליקציות התשלום. לצד כך, מי שאינו בעל רישיון לייעוץ או שיווק השקעות והוא אינו גורם מפוקח יוכל רק לכוון לנותן השירות. נותן השירות, כולל מפיץ, יוכל לתגמל את המתווך על הפניית הלקוח. 

"אנחנו מבקשים להנגיש, אם בתוך המוצר יהיה הליך של בירור צרכים, הבנקאי צריך לשאול, לכמה זמן אתה רוצה להשקיע את הכסף, ומה התשואה שאתה רוצה לקבל? נכניס את השאלות והתשובות לתוך המוצר, נאפשר את זה לעוד גורמים, גם שאינם בעלי רישיון, אך מפוקחים ע"י הרשות. בתחום הפיקדונות הבנקים מאפשרים לקבל החלטה, אנחנו רוצים לעשות אותו דבר לקרנות הכספיות" הוסיפה פולק.

טובי הריס, רשות התחרות: "אחת ההוראות שאנחנו שוקלים במסגרת הגדרת הבנקים כקבוצת ריכוז, זה יזום להראות ללקוחות את המוצר הזה כשהם באים לחדש פיקדון". 

כן הוצג כי במסגרת החקיקה וההנגשה לציבור, הכוונה היא לייצר "קרנות מועדים קבועים", במסגרתם הקרן סגורה לתקופה שהיא מודיעה עליהן מראש, והנכסים יפדו תוך התחשבות במועד הקבוע, ועל סמך כך ניתן יהיה לחשב את גובה הריבית, וכך יתאפשר לפרסם את שווי התשואה הצפויה, כאשר אלה יפורסמו לציבור. 

במהלך הדיון הציגו רשות ניירות ערך אף סימולציה השוואתית שערכו בין פיקדונות בבנקים לפיקדון קרן כספית, לתקופות שבין חודש לשנה, כאשר לאורך כלל התקופות העלתה הקרן ריביות גבוהות יותר הן בממוצע והן בהשוואה לכל אחד מן הבנקים שנכללו בהשוואה.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אנחנו מברכים על הרצון לתת מענה ופתרונות לציבור בתחום הכספים והפיקדונות, עלו שאלות מצד הגורמים השונים וחברי הכנסת, נצטרך לתת מענה לדברים ולקדם את החקיקה לטובת הציבור".