רוב המשקיעים בישראל מכירים היטב את המספר 25%.
מכרתם נייר ערך ברווח? הבנק מנכה מס במקור, הכסף מופיע בחשבון לאחר המס, והתחושה הטבעית היא שזהו המס שנדרש לשלם ובכך הסתיים הסיפור.
אלא שעבור מי שמלאו לו 60, התמונה עשויה להיות שונה.
הסיבה נעוצה בחיבור בין שני מנגנונים בפקודת מס הכנסה: שיעורי המס המיוחדים החלים על רווחי הון מצד אחד, ומדרגות המס החלות על מי שמלאו לו 60 מצד שני.
במקרים המתאימים, רווח הון עשוי להיות מחויב בשיעורי מס הנמוכים מ־25%. בשנת 2026 מדרגות המס הראשונות עומדות על 10%, 14% ו־20%, עד להכנסה חייבת שנתית של 228 אלף שקל.
לכן, עבור משקיע מעל גיל 60, השאלה אינה רק "כמה הרווחתי בתיק?", אלא גם מהי ההכנסה החייבת הכוללת שלו וכמה ממדרגות המס הנמוכות כבר נוצלו על ידי הכנסות אחרות.
זו נקודה שעשויה להיות שווה אלפי ואף עשרות אלפי שקלים, במיוחד כאשר מדובר בתיקי השקעות משמעותיים ובבדיקה המתבצעת על פני מספר שנות מס.
לא כל מי שמקבל פנסיה של 10,000 שקל בחודש נמצא באותו מצב
אחת הטעויות הנפוצות היא להסתכל על גובה הפנסיה או הקצבה ברוטו ולהסיק ממנו באופן ישיר מהי ההכנסה החייבת של הפנסיונר.
נניח שאדם מקבל קצבה של 10,000 שקל בחודש, כלומר 120 אלף שקל בשנה.
אין פירוש הדבר בהכרח שכל 120 אלף השקלים הם הכנסה חייבת במס.
בגיל הפרישה, חלק מהקצבה עשוי להיות פטור ממס בהתאם לזכויותיו של הפורש, לאופן שבו בוצע תכנון הפרישה ולקיבוע הזכויות שלו.
לכן שני אנשים שמקבלים אותה קצבה חודשית בדיוק יכולים להגיע לתוצאות מס שונות.
וזה בדיוק הנתון שמעניין כאשר בוחנים את המס על תיק ההשקעות: לא רק כמה כסף נכנס לחשבון מדי חודש, אלא מהי ההכנסה החייבת בפועל.
איך עובדות המדרגות מגיל 60?
בשנת 2026 שלוש מדרגות המס הראשונות הרלוונטיות הן:
10% על הכנסה חייבת עד 84,120 שקל בשנה;
14% על החלק שבין 84,121 שקל ל־120,720 שקל;
20% על החלק שבין 120,721 שקל ל־228,000 שקל.
מעל רמות אלה קיימות מדרגות מס נוספות, אולם ברווח הון רגיל קיימת ככלל תקרת מס בהתאם להוראות החלות על אותו רווח.
נקודה חשובה נוספת היא שרווח ההון נחשב לצורך החישוב כשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה החייבת.
במילים פשוטות: תחילה יש להבין איזו הכנסה חייבת אחרת קיימת למשקיע, ורק לאחר מכן לבחון באילו מדרגות נמצא רווח ההון.
דוגמה: רווח של 100 אלף שקל לא בהכרח משמעותו 25 אלף שקל מס
ניקח לצורך המחשה משקיע בן 68.
נניח שלאחר הפטורים וההתאמות הרלוונטיים, הכנסתו החייבת מפנסיה וממקורות אחרים עומדת על 70 אלף שקל בשנה.
באותה שנה הוא מימש בתיק ההשקעות רווח הון ריאלי חייב של 100 אלף שקל.
מאחר שההכנסה החייבת האחרת עומדת על 70 אלף שקל, רווח ההון ממוקם מעליה בסולם ההכנסה.
מתוך הרווח, 14,120 השקלים הראשונים נמצאים בטווח מדרגת ה־10%; 36,600 השקלים הבאים נמצאים בטווח מדרגת ה־14%; ו־49,280 השקלים הנותרים נמצאים בטווח מדרגת ה־20%.
בחישוב זה, המס על 100 אלף שקל של רווח הון עומד על כ־16,392 שקל, לפני התחשבות במכלול הנתונים וההתאמות האישיות שעשויות להיות רלוונטיות.
לעומת זאת, מס בשיעור של 25% על אותו רווח היה מסתכם ב־25 אלף שקל.
פער של יותר מ־8,600 שקל בשנת מס אחת.
הדוגמה היא כמובן המחשה בלבד. בפועל יש לבחון את סוג ניירות הערך, אופי הרווח, הפסדים שניתן לקזז, הכנסות נוספות, פטורים, נקודות זיכוי ונתונים אישיים נוספים.
אבל היא ממחישה היטב את העיקרון: העובדה שנוכה מס בשיעור של 25% אינה אומרת בהכרח שזהו שיעור המס הסופי של המשקיע.
ולא כל אדם מעל גיל 60 ישלם 10% או 14%
גם כאן חשוב להיזהר מהכללות.
עצם העובדה שאדם עבר את גיל 60 אינה הופכת את המס על כל רווחיו ל־10%.
רווח ההון ממוקם מעל יתר ההכנסה החייבת בסולם ההכנסה. לכן ככל שההכנסה החייבת האחרת גבוהה יותר, כך חלק גדול יותר מהמדרגות הנמוכות כבר נוצל.
ניקח אדם בן 70 שהכנסתו החייבת האחרת היא 110 אלף שקל בשנה, ובאותה שנה מימש רווח הון חייב של 80 אלף שקל.
במצב כזה רק 10,720 שקל מתוך הרווח נמצאים בטווח מדרגת ה־14%, ואילו 69,280 השקלים הנותרים נמצאים בטווח מדרגת ה־20%.
המס על רווח ההון בדוגמה זו יהיה כ־15,357 שקל, לעומת 20 אלף שקל בחישוב של 25%.
כלומר, גם כאן קיים פער, אבל הוא קטן יותר.
זו הסיבה שאין תשובה אחידה לשאלה "כמה מס משלם אדם מעל גיל 60 על רווחי הון?". התשובה תלויה בתמונה הכוללת של אותה שנת מס.
הבנק כבר ניכה 25%? זה עדיין לא בהכרח סוף הסיפור
זו אולי הנקודה החשובה ביותר עבור מי שכבר מנהל תיק השקעות.
המס שהבנק או בית ההשקעות מנכים במהלך השנה הוא ניכוי במקור. הוא אינו בהכרח חבות המס הסופית של האדם.
אם לאחר תום שנת המס מתברר, על בסיס מכלול הכנסותיו ונתוניו של המשקיע, כי המס שהיה עליו לשלם נמוך מהמס שנוכה בפועל, ניתן לבחון הגשת בקשה להחזר מס.
וכאן נמצאת נקודה שרבים אינם מודעים אליה: הבדיקה יכולה להיות גם רטרואקטיבית.
ניתן, בהתאם לכללים, להגיש בקשה להחזר מס ששולם ביתר עד שש שנים אחורה.
בשנת 2026 ניתן להגיש בקשות להחזר עבור שנות המס 2020–2025. לגבי שנת 2020, המועד האחרון להגשת הבקשה הוא 31 בדצמבר 2026.
המשמעות היא שאדם שעבר את גיל 60 לפני מספר שנים, החזיק תיק ניירות ערך ומימש בו רווחים, לא צריך בהכרח להסתפק בבדיקת שנת המס הנוכחית.
ייתכן שכדאי לבחון את התמונה גם בשנים הקודמות.
למה בדיקה של שנה אחת לא תמיד מספיקה?
הכנסות בגיל הפרישה אינן בהכרח קבועות.
בשנה מסוימת יכולה להיות הכנסה נוספת מעבודה, בשנה אחרת פרישה מלאה; בשנה אחת יכולים להיות רווחים משמעותיים בשוק ההון, ובשנה אחרת הפסדים; וגם שיעור הקצבה החייבת במס עשוי להיות מושפע מהנתונים האישיים ומתכנון הפרישה.
לכן ייתכן שבשנה מסוימת לא יהיה יתרון משמעותי במדרגות המס, בעוד שבשנה אחרת אותו אדם בדיוק יהיה זכאי לחבות מס נמוכה יותר.
לדוגמה, אם במשך ארבע שנות מס נוצר בכל שנה פער ממוצע של 5,000 שקל בין המס שנוכה לבין המס שהיה צריך להיות משולם בפועל, מדובר כבר בפוטנציאל מצטבר של 20 אלף שקל.
זו אינה הבטחה להחזר, כמובן, אלא המחשה לחשיבות של בדיקה רב־שנתית ולא של הסתכלות על שנה בודדת בלבד.
אז מה נכון לעשות?
עבור מי שמלאו לו 60 ומחזיק תיק השקעות שבו מומשו רווחים, הצעד הראשון הוא לא להניח שהמס שנוכה על ידי הבנק הוא בהכרח המס הסופי.
כדאי לרכז את הנתונים לכל שנת מס בנפרד: ההכנסות החייבות מפנסיה וממקורות נוספים, אישורי המס מהבנק או מבית ההשקעות, רווחי והפסדי ההון שמומשו, המס שנוכה במקור והפטורים והזיכויים הרלוונטיים.
לאחר מכן ניתן לבצע חישוב מס מסודר ולבחון מה הייתה חבות המס בפועל בכל שנה לעומת הסכום שנוכה.
כאשר מדובר במספר מקורות הכנסה, קצבאות, תיקי השקעות או מספר שנות מס, נכון לבצע את הבדיקה באופן מקצועי ומלא ולא להסתמך רק על שיעור המס שמופיע בדוח הבנק.
ובעיקר, לא כדאי להסתפק רק בשנת 2026.
מי שמלאו לו 60 בשנים קודמות ומימש רווחים בתיק ההשקעות יכול לבחון גם את שנות המס שעדיין פתוחות להגשת בקשה להחזר.
לפעמים התשואה נמצאת דווקא במס שכבר שילמנו
משקיעים מקדישים לא מעט זמן לבחירת השקעות, להשוואת תשואות ולניסיון לשפר את ביצועי התיק בעוד אחוז או שניים.
אבל בסופו של דבר, למשקיע חשובה התשואה שנשארת אצלו נטו.
עבור בני 60 ומעלה, תכנון מס נכון ובחינה של המס שכבר נוכה מתיק ההשקעות יכולים להיות חלק משמעותי לא פחות מניהול ההון.
25% הוא שיעור שקל מאוד להתרגל אליו כאשר רואים אותו בדוחות הבנק.
אבל הוא לא תמיד סוף הסיפור.
ולפני שמנסים להשיג עוד אחוז תשואה בשוק, לעיתים כדאי קודם לבדוק האם חלק מהכסף שכבר שולם כמס בכלל צריך היה להישאר אצל המשקיע.
המאמר נכתב על ידי צוות דיימונד פמילי אופיס העוסקת בתכנון וניהול פיננסי, פנסיוני והשקעות ללקוחות פרטיים וללקוחות. האמור בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו האישיים של כל אדם. חבות המס בפועל תלויה, בין היתר, בסוג ההכנסה וההשקעה, במאפייני הנישום וביתר הכנסותיו, ויש לבחון כל מקרה לגופו.

מעל גיל 60 ומשקיעים בשוק ההון? / קרדיט: אילוסטרציה – AI






































